הטעות הכי יפה בעולם🏳️‍🌈❤️

56

נקודת מבט מוריה:
.

הקצין עם הפרחים , אוי הקצין עם הפרחים , אני שונאת שעושים את זה , שולחים קצין זר עם פרחים להגיד ״משתתף בצערכם״ , זה לא הגיוני שסול איננה , אני מאמינה למשפחה שאומרת שזה לא הגיוני ,

יש לי תחושה אחרת , שהיא חיה והיא איפושהו , סול באותו לילה שהיא באה אלי הייתה עצבנית , דאגתי להרגיע אותה , והיא ידעה שהיא הולכת להילחם ״מוריה , אם קורה לי משהו, תבטיחי לי שתדאגי לדנה , אמלי , ולתינוק החדש״ היא השביעה אותי ״נשבעת״ אמרתי וחיבקתי אותה ,

אני לא בוכה , אני אף פעם לא בוכה אבל העיניים שלי מסיעות כרגע , אני צריכה להקשיב למה שסול אמרה לי , אבל איך אני יכולה , עם האישה שהחליפה אותי , עם התינוק החדש שלהם , או עם אמלי שדומה לסול בהרבה מובנים , -תחשבי שזאת הצגה מוריה , את כרגע משחקת את התפקיד של סול- אמרתי לעצמי ,

ואמלי הייתה כזאת נסיכה כמו אמא שלה , היא דאגה לדנה בשביל לא ליפול לדיכאון של עצמה , זה קלאסי סול , היא הייתה אחראית לניקיון הבית כל יום באותה שעה היא התייצבה וניקתה את כל הבית ועשתה כלים ,

ליה כמו ליה נעלמה להשתכר איפושהו ודנה... טוב היא דנה , התחלתי להבין למה סול כל כך אוהבת אותה , היא אימהית , עדינה , אבל באותו הזמן גם לא פרייארית בכלל , היא ... אני אפילו לא מוצאת את המילים , היא פשוט טובה , ויפה ונחמדה , סעמק סול אני סוףסוף מבינה אותך למה בחרת אותה על פני.
.
.

נקודת מבט סול:
.

אני מתחבאת ביער כבר כמה ימים , באנו לחלץ פה משפחות שעושות כאן קמפינג והערבים עשו לנו אמבוש , ישבתי בתוך שיח , הסתכלתי בשעון , עברו רק שש שעות , אבל אלו שש שעות שיריות נשמות ללא הפסקה , צרחות אימה ופחד בכל מקום , יכולתי להרגיש את הלב שלי פועם , שמעתי ערבי מתקרב סתמתי את פי ,

הוא השתין לתוך השיח שהסתתרתי בו והתפלאתי כולי שתן , סתמתי את הפה , אחרי כמה זמן שהתברר להיות יומיים כולם יצאו והתחבאו במקלט מחשש שמחבלים עוד נותרו באיזור הקשר עם היחידה שלי אבד לחלוטין , אחרי כמה זמן היו דפיקות ״זה צה״ל באנו לחלץ אותכם״ אמר קול , תוכיח שאתה יהודי״ מישהו צעק לו ,

החייל אמר שמע ישראל ופתחו לו את הדלת , התקופה שהסתדרנו הייתה בסך הכל חודשיים חודשיים ששדדנו אוכל מעוברי אורח , חודשיים שהתחבאנו על נפשנו , חודשיים שצה״ל ומשרד הפנים הודיע לכולם שחלקנו מתים נעדרים או חטופים , חזרתי מיד לצבא , אני מוכרחה אחר כך אטפל בבעיות בבית .
.
.

נקודת מבט דנה:
.

בזמן שסול לא כאן הבטן שלי רק התנפחה והתנפחה ואיימה להתפוצץ החוצה , אמלי הייתה אחראית לקבוע לי תורים וללכת איתי אליהם , ומוריה התעסקה בכל השאר , בזמן הזה שסול לא פה נוצר בנינו מתח מיני שקשה להסביר , חזרתי הביתה לא היה בו איש ומוריה בדיוק חזרה מעבודה בגינה ,