השרביט והחרב

הוגוורטס חלק ה

נקודת מבט פרסי

התעוררתי ליד אנבת, שכבר הייתה ערה וקראה ספר,בביתן פוסידון במחנה
נזכר באירועי אתמול

___________

אחרי שיעור שיקויים אני ואנבת יצאנו לכיוון האגם כשהפרצוף המודאג של גייסון נגלה אלינו מתוך שיחת איריס-נט.

"מה קרה? " שאלתי בדאגה לאור הפרצוף שלו, שלא בישר טובות.

"יש התקפה במחנה" אמר ג'ייסון
"נו, אז מה הבעיה? " שאלתי, הרי כשיש התקפה לא לוקח הרבה זמן וכבר כל המפלצות שתקפו מתות

"בדרך כלל שיש התקפה אנחנו מצליחים לטפל בזה אבל הפעם זו התקפה שונה, זה לא מפלצות, אנחנו מצליחים להרוג אותם אבל הם הרבה ואנחנו לא יודעים איך להילחם נגדם, הם יורים עלינו מתוך מקלות.
אני חושב שהם קוסמים ואתם תוכלו לעזור כי אני מניח שלמדתם משהו" הסביר ג'ייסון

"אוקיי אנחנו באים, אני אקרא לגברת אולירי" אמרתי והעברתי את ידי על הקשת בענן, מנתק את האיריס-נט.

הלכנו לעבר היער, מוודאים שאף אחד לא רואה אותנו ורק אז שרקתי לגברת אולירי והיא מיד הגיעה מהצללים וקפצה עלי בהתרגשות, מפילה אותי על הגב ומלקקת אותי.

"הי פיצית" אמרתי לה למרות גודלה הענק "זה לא הזמן עכשיו, אני צריך שתקחי אותנו למחנה החצויים.
יש התקפה"
הורדתי אותה ממני, חוזר לעמוד וגם היא

אנבת ואני עלינו על גברת אולירי והיא קפצה אל הצללים ומיד הגענו למחנה.

כל המחנה היה מהומה גדולה, הקוסמים לא הצליחו עדיין להיכנס לתוך המחנה אבל ניסו, הם שלחו כמה פיצוצים מהשרביטים שלהם

הוצאתי את אנקולוסמוס מהכיס בצורת העט ובאתי לפתוח אותה אבל אנבת עצרה אותי.

"עכשיו יהיה הרבה יותר מועיל אם נשתמש בשרביטים" אמרה והוציאה את השרביט שלה.

הנהנתי לעברה והוצאתי את השרביט שלי.

שנינו התקדמנו לכיוון הקרב מתחילים לירות לעברם עם השרביטים שלנו. זה עזר אבל עדיין לא הספיק.
אני ואנבת לא היינו מיומנים כמותם בשרביט ולא הכרנו את כל הלחשים.

"יופי שהגעתם" צעק לי ג'ייסון מאיזה שהוא מקום.

קראתי לכל המים שהיו מסביבי וסיחררתי אותם מסביבי בצורת טורנדו, שולח מידי פעם פרצי מים לקוסמים.

הקרב נגמר תוך שעה כשאנחנו המנצחים ואני ואנבת החלטנו להישאר במחנה לעזור לסדר אחרי הקרב.
__________

"יופי שהתעוררת, אנחנו צריכים ללכת להוגוורטס, צריך לספר לפרופסור דמבלדור על מה שקרה אתמול" אמרה לי אנבת