הורקרוקס 1 חלק ב

329 20 1
                                    

נקודת מבט הארי

שתיקה שררה בזמן שהסירה החליקה על פני מי הזכוכית בדרכה אל האי הירקרק במרכז.

"אחד מהם קפץ," אמרתי לבסוף, שובר את השתיקה. "כשניסיתי לזמן את ההורקרוקס, גופה זינקה מתוך האגם."

"כן," אמר דמבלדור. "אני בטוח שברגע שניקח את ההורקרוקס, המתים יהיו הרבה פחות שקטים. אבל, כמו הרבה יצורים שחיים בקור ובחשיכה, הם מפחדים מאור ומחום. ולפיכך, במקרה הצורך, נזמן לעזרתנו אור וחום. אש," הוא הסביר

"אה, בסדר..." אמרתי

נדמה שנצח חלף לפני שהזוהר הירקרק נראה סוף סוף קרוב יותר, ותוך כמה דקות הסירה נגחה באי סלעי קטן ונעצרה.

"הגענו," אמר דמבלדור

"תיזהרו לא לגעת במים," הזכיר דמבלדור בזמן שטיפסו החוצה

האי לא היה גדול. מקור האור הירוק היה הדבר היחיד על האי, לרגע חשבתי שזו מנורה שמפיצה את האור הירוק, עד שראיתי שמונחת על סלע גדול קערה שמתוכה היה נראה שמופץ האור

דמבלדור התקרב לקערה, פרסי הארי רון והרמיוני בעקבותיו. הם נעמדו במעגל סביב הקערה והציצו לתוכה. הקערה היתה מלאה נוזל ירוק כאיזמרגד, שהיה מקור האור הירקרק.

"מה זה?" שאל רון

"אני לא בטוח," אמר דמבלדור. "אבל זה משהו מדאיג יותר מדם וגופות."

״ אני יכול להרגיש שהשיקוי הזה לא טוב.... רעיל״ אמר פרסי , על פניו הבעה מודאגת

דמבלדור הפשיל את שרוול הגלימה שלו מעל לידו המושחרת, והושיט את אצבעותיו החרוכות לעבר פני השיקוי.

"אדוני, לא, את תיגע - !" זעקה הרמיוני

"אני לא יכול לגעת," אמר דמבלדור בחיוך קלוש. "אי אפשר להתקרב יותר. נסו אתם."

פרסי הושיט את ידו לעבר השיקוי. ידו נתקעה כמה סנטימטרים מעל השיקוי.  השיקוי הגיב כנראה לכוחות שלו כי הוא געש. פרסי הוציא את ידו במבט מהורהר. ״ מוזר״ קבע

אנבת צחקה ״ זה מצחיק שזה מה שמוזר לך״

דמבלדור הרים את שרביטו והתווה כמה תנועות מורכבות מעל פני השיקוי, מלמל ללא קול. דבר לא קרה, מלבד אולי התחזקות קלה של הזוהר שעלה מהשיקוי. דמבלדור הפסיק לאחר מספר רגעים, כשראה שאין תועלת לפעולותיו.

"איך נגיע להורקרוקס?" שאל רון

דמבלדור הרים שוב את שרביטו, סובב אותו בזריזות באוויר ותפס את גביע הבדולח שזימן.

"המסקנה היחידה היא שאמורים לשתות את השיקוי."

"לא," פרסי כמעט צעק.

דמבלדור חייך אליו. "רק אם אשתה אוכל לרוקן את הקערה ולראות מה מונח בתחתיתה."

"אבל מה אם - מה אם זה יהרוג אותך?" שאל הארי.

השרביט והחרב Where stories live. Discover now