השרביט והחרב

הוגוורטס חלק ב

נקודת מבט פרסי

בימים של תחילת הבית ספר, אחרי מה שקרה עם הארי, הארי ממש התחמק ממני ומאנבת ואני חושב שרון והרמיוני לא יודעים מה קרה.

אני כבר מעכשיו לא ממש מחבב את הארי, כאילו מי הוא חושב שהוא שהוא ככה עקב אחרינו, אבל לא הראתי את זה כלפי חוץ.

גם הלימודים שם לא הולכים לי משהו, כבר רכשתי לי כמה מורים אויבים וגם כמה תלמידים ובניהם דרקו מאלפוי.
אז שאנבת העירה אותי ביום הרביעי ללימודים בהוגוורטס ואמרה לי שיש לנו שעתיים חופשיות ואז אנחנו מעבירים את השיעור לחימה, שמחתי, שזה כבר לא אופייני לי, לשמוח בבוקר במיוחד עם איך שאנבת מעירה, ורק אומר שכל פעם זו דרך אחרת ומקורית יותר מהקודמת לה.

"פרופסור דמבלדור קורא לכם מיד אחרי הארוחה" אמר הארי בפרצוף חמוץ, כנראה מאוכזב שהוא כבר לא התלמיד המועדף על פרופסור דמבלדור.

משכתי בכתפיי והתיישבתי בשולחן גריפינדור,  מתחיל להעמיס אוכל על הצלחת שלי, במיוחד את הדברים הכחולים

רון שם לב לצלחת הכחולה שלי ושאל, "תגיד, מה הסיפור של האוכל הכחול? "

"היה לי אבא חורג מרושע שלא האמין שיש דבר כזה אוכל כחול אז אני ואמא שלי התחלנו מרד קטן שבו אנחנו אוכלים רק אוכל כחול" עניתי לו

"היה לך? " שאל הארי

"כן, הוא מת" אמרתי, אדיש

כשהסתיימה הארוחה התפצלנו, הארי, רון והרמיוני הלכו לשיעור תעופה ואני ואנבת הלכנו לפרופסור דמבלדור

"יופי, בואי אחריי, אני רוצה להראות לכם את המקום בו תעבירו את השיעור" אמר כשהגענו אליו והתחיל ללכת ואנחנו אחריו

"מה דעתכם? "  שאל פרופסור דמבלדור כשהגענו, הסתכלתי על כל החדר, החדר היה די גדול, באמצע החדר היה זירת אימונים אבל חוץ מזה לא היה שום דבר נוסף בחדר

"איפה כל הנשקים? " שאלה אנבת

פרופסור דמבלדור, במקום לענות, ניגש לקיר השמאלי ולחץ על כפתור שהיה שם ומתוך הקיר יצא מתקן לנשקים שעליו היו נשקים בכל הצורה והגדולים
"אני רוצה שבהתחלה תשתמשו באלה" אמר פרופסור דמבלדור ולחץ על כפתור אחר בקיר וגם ממנו יצא מתקן לנשקים אבל הפעם מעץ

"הקוסמים לא אומנו להילחם כמוכם כי מעולם לא היו צריכים ואני לא רוצה שיסמכו רק על השרביט או רק על החרב, אני רוצה שגם ילמדו להילחם עם השרביט שלהם אבל גם שיהיה להם אופציה נוספת עם משהו השתבש" אמר לנו פרופסור דמבלדור ואנחנו הנהנו כתשובה

"פרופסור דמבלדור, אנחנו נצטרך להשתתף בשיעורי תעופה במהלך השנה? " שאלה אנבת

"לא, בהתחשב ב... נסיבות" אמר פרופסור דמבלדור ואני יתאפקתי לא לצחוק, 'הנסיבות' היו זאוס שלא מרשה לי להיכנס לממלכה שלו