השרביט והחרב

הורקרוקס 1

נקודת מבט פרסי

אני ואנבת הגענו למשרד של דמבלדור , הארי הרמיוני ורון היו שם מחזיקים ידיים.

״ הו יופי , הגעתם, תחזיקו ידיים , אנחנו מתעתקים למקום״ אמר פרופסור דמבלדור ״ הורדתי את המגננות של הבית ספר רק עד שנחזור למקרה שנצטרך לעתעתק לתוך הבית ספר״

נוכחות הים היתה הדבר הראשון שקלטתי אחרי שהתעתקו

שאפתי לתוכי את הריח המלוח של הים . זה לא הים הביתי שלי אבל קרוב מספיק.

עמדנו בקצה סלע כהה ומזדקר, והמים געשו מתחתתינו. צוק גבוה התנוסס מאחורי, צלעו אנך מושלם. הרגשתי את המים מכים בחוזקה שוב ושוב בצוק. הנוף היה שומם, בלי שום עץ, עשב או חול שיגוונו את הים והאבן.

"מה דעתכם?" שאל דמבלדור, כאילו הוא שואל אותם האם המקום מתאים לפיקני אחר צהריים חביב.

צמרמורת עברה בי כשנזכרתי בחלחלה בטרטרוס. בהשוואה למקום ההוא, הצוק כאן נראה כמו סנטרל פארק בצהריים סתווים.

"היעד הסופי שלנו נמצא קצת בהמשך. בואו." דמבלדור סימן לנו להתקרב לקצה הצוק. סידרה של גומחות מחודדות נתנה נקודות אחיזה בירידה מטה אל הסלעים השקועים במים הקרובים יותר לצוק. הירידה היתה מסוכנת, ודמבלדור, שידו החרוכה הקשתה עליו, ירד לאט. אחרי דמבלדור ירדו הרמיוני רון הארי ואנבת ואני אחריהם

הסלעים התחתונים היו חלקלקים בשל מי הים, הודתי בליבי על השכל שהיה באנבת שהציעה להחליף את גלימתו למכנסיים נוחים. הוא לא רצה אפילו לדמין את עצמו יורד את הצוק הזה כשלגופו גלימה שתתנופף לכל עבר.

רשמתי לעצמי תזכורת מוחית להודות מאוחר יותר לכירון, על שהכריח אותו להתאמן בקיר הטיפוס במחנה.
לבסוף הגענו לקרקע שהיתה סלע קטן חלק משחיקתו התמידית של מי הים.

דמבלדור רון הארי הרמיוני ואנבת כבר חיכו לי כשהגעתי

"לומוס," אמר דמבלדור כשהגיע אל הסלע הקרוב ביותר לשפת הצוק, ואנחנו בעקבותיו. המים נצצו מאור השרביט, כמו אלפי רסיסי י יהלומים הזוהרים באור יקרות.

"אתם רואים?״  שאל דמבלדור בשקט והרים את ידו מעט יותר גבוה.

"אין לכם התנגדות להירטב קצת, נכון?" שאל דמבלדור.

"נכון," אישרנו בפה אחד

במיומנות מפתיעה של אדם צעיר בהרבה, דמבלדור החליק מעל הסלע, קפץ למים והלך לשחות, לכיווון הנקיק החשוך שבסלע. שרביטו היה תחוב בין שיניו והאיר את דרכו.
אני קפצתי רגע אחריו. מוודא שכולם קפצו אחרי ורק אז מתחיל לשחות

המים היו קרים כקרח, אלא שזה לא הפריע לי  תוך מספר שניות כבר החלתי להרגיש בביתיות החמימה של מי הים. נשמתי עמוק לריאותי את מי הים, מריח את ריחם הנפלא של המים המלוחים ואצות הים. ראייתי, שהשתפרה פלאים בתוך מי הים, עזרה לי לאתר את דמבלדור ולשחות בעקבותיו.