השרביט והחרב

נתפסים

״צאו החוצה עם הידיים למעלה״ הגיע קול צורם מחוץ לאוהל ״אנחנו יודעים שאתם שם! יש חצי תריסר שרביטים שמכוונים עליכם ולא אכפת לנו את מי אנחנו מקללים״

——————-

נקודת מבט פרסי ג׳קסון

הוצאתי את חרבי, מוכן להכות.
לידי אנבת עשתה כמוני גם.

ראיתי את הרמיוני מכוונת את שרביטה לכיוון פניו של הארי, נשמע קול נפץ והבזק של אור לבן.
ראיתי את פניו של הארי מתנפחים במהירות עד שכבר לא יכולתי לזהות אותו
עיניו הוקטנו לגודל של חרכים קטנים , משקפיו של הארי נפלו מפניו

פסיעות הרגליים הקיפו אותנו.

היה יותר מידי אנשים שם. אני ואנבת נלחמנו בהם גב אל גב אבל היה חשוך מאוד וזה הקשה עלינו בראיה

״עזוב אותה-״ שמעתי את רון צועק

קול מובהק של שבירת עצם נשמע ורון נהם בכאב והרמיוני זעקה
״לא אל תגעו בו! אל תגעו בו!״

״חפשו באוהל״ שמעתי עוד קול, לא מוכר

ראיתי את הארי לצידי זרוק על הקרקע, חבטה עמומה הבהירה שרון הצטרף אליו.

״מי שלא תיהיו שעדיין נלחמים!״ אמר אותו קול,  ״אם אתם לא נכנעים עכשיו החברים שלכם מתים״

הסתכלתי על אנבת והיא הנהנה אליי,
נאנחתי והכנסתי את חרבי.

אני מקווה שהם לא ראו את החרב

״יופי!, עכשיו בואו ושבו פה״ אמר והצביע על המקום שבו הארי ורון היו

״עכשיו, בוא נראה מי יש לנו פה״

הארי נהפך על גבו וקרן אור של שרביט נפלה על פניו.
״מה קרה לך, מכוער?״ צחק

״עקיצה״  אמר הארי בשקט ״נעקצתי״

״כן , נראה כך״ אמר קול נוסף

״מה השם שלך?״ שאל הקול הראשון

״דארלי״ אמר הארי ״וורנון דארלי״

״תבדוק ברשימה, סקביאר״ אמר ושמעתי אותו נע הצידה , להביט במקום זאת ברון
״ומה לגביך,ג׳ינג׳י?״

״סטן שנפייק״ ענה רון

״ברור ש׳תה לא״ אמר האיש שנקרא סקביאר ״אנחנו מכירים את סטן שנפייק, הוא ׳שה לנו חתיכת עבודה בדרך שלנו״

קול חבטה נוסף נשמע. הם הרביצו לרון
התאמצתי בכל כוחי לא להתנפל עליהם.
אני מסוגל לנצח אותם, ניצחתי חזקים מהם אבל לא יכולתי להסתכן שהם יפגעו באחד מחבריי