"אז אתה החבר הסודי של הארי?" שואלת ברברה, ממצמצת לעברו ולעבר מרק העגבניות וטוסטי הגבינה. היא הייתה בבית רק לכמה דקות, ולואי לא יכול להחליט אם הוא אוהב אותה או מפחד ממנה. היא פסעה דרך הדלת בשפתון ובחליפה מחויטת ומיצמצה לעברו שוב בעפעפיים נוצצים לפני שנישקה את נייל על הלחי ושאלה איך הם הגיעו עם ילד מוזר על הדלפק שלהם.
"משהו כזה, כן" לואי אומר ומקשקש בכף שלו בקערה שלו. לאכול באופן אקראי זה לא קל כשהוא לא אכל אוכל חם כבר שנים, אבל הוא מנסה כמיטב יכולתו.
"משהו כזה?" היא שואלת.
"אבל להארי ולי היו כמה דברים לעבוד לפני שהיינו ביחד" לואי מוסיף, מסתכל אל עבר נייל, מתחנן לעזרה. הוא תוהה איך לתקשר מנטלית
'אני יכול להגיד לחברה שלך שפעם הייתי בן ים או שזה מוזר?'
היא מהנהנת לאט כאילו לא כל החלקים ממש מתאימים זה לזה אבל היא מוכנה לתת לזה להחליק. "אני בטוחה שאני לא רוצה לדעת" היא אומרת לבסוף, לוקחת מעט מהגבינה
כנראה עדיף שהיא לא תדע
××
YOU ARE READING
Purer Then The Water (like we were) // Hebrew
Fanfictionלואי הוא בן ים והארי הוא נער והאגם הוא מקום טוב להתאהב בו. "לואי רוצה שהילד ישכשך עמוק יותר, עמוק מספיק כדי שלואי יוכל להיכנס מתחת ולכרוך את אצבעותיו סביב קרסוליו לרגע. למשוך אותו מתחת. רק לגעת בעור, לשנייה" ---- הסיפור נכתב על ידי מישהי מ-AO3 ואיש...
