למחרת בלילה לואי לא יכול לישון. זה לא שהוא לא עייף, להיות בן אדם ולהסתובב גורם לו להרגיש מותש עמוק בתוך העצמות שלו, אבל הוא מתחיל להרגיש סוג של פחד פועם עמוק במעיים שלו.
הארי ישן לידו כבר דקות, אולי שעות, עכשיו. אין שעון בחדר וכל הזמן נמתח יחד כמו הגשם שבחוץ. לואי אהב פעם סופות גשם, אהב איך הגשם שטף את האוויר הנקי וגרם למים לזרום. הוא עדיין אוהב אותם, אבל טפטוף הטיפות כבר לא מרגיש כמו פעימות לב קטנות.
לואי מחליק מהמיטה בשקט ככל האפשר, מעווה את פניו כאשר לוחות הרצפה חורקים מתחת לרגליו. הוא משתיק אותם נפשית, נאחז בקירות ליציבות כשהוא עושה את דרכו במסדרון ואל המטבח, בוהה בדלת הכניסה כאילו היא תגיד לו מה לעשות.
הוא עומד שם מספיק זמן כדי שהגשם יתחיל לעלות, אחת מאותן סופות קיץ נדירות שעושות מרזבים נפוחים ברחובות ומנגינות תופים על הגג. לואי פחד מסופות רעמים כשהיה קטן, נהג להתחבא מתחת לשולחן כשהרעם נסדק. הוא זוכר את סופת הרעמים הראשונה שלו בבריכה, כשרבקה ליטפה את שערו ואמרה לו שאין ממה לפחד.
הוא הולך יחף לכיוון הדלת, פותח את ידית הדלת באיטיות ועומד בסף כשהשלוליות צומחות תחת מבטו הפקוחה. משהו בגשם קורא לו החוצה, מים קוראים לו הביתה, והוא רוצה להצמיד את אוזנו לקרקע ושהיא תספר לו סודות.
הוא דוחף את דלת הרשת ויוצא אל השפלה הישנה הסדוקה, מים חמים מתאספים סביב בהונותיו ומתיזים על שערו הפלומתי. הוא סוגר את הדלת בקלות ויוצא אל החושך, מואר רק באורות המרפסת הבודדים של שכניהם.
הוא מתיישב על שפת הבטון, גורר את רגליו דרך אחת השלוליות ותוהה למה הוא יהפוך הפעם. הפעם הוא חושב שהוא פשוט יתמוסס ישר לתוך המים, שזה לא יציל אותו ויערסל אותו קודם. הפעם הוא טבע באמת.
השיער שלו מתחיל להירטב והוא רועד למרות שחם, מזעיף את מצחו לנוכח המים שמתגנבים אל הבוקסר שלו (של הארי) וטיפות הגשם נופלות על רגליו. הוא לעולם לא רוצה לטבוע שוב והוא חושב שהגשם יודע זאת.
הוא קם באיטיות, צועד כדי לחלץ את רגליו דרך אחת השלוליות לפני שהוא נסוג בחזרה אל הבית, סוגר את הדלת בלחיצה נמוכה מאחוריו. הוא מנגב את רגליו כמיטב יכולתו על השטיח בחצי החשיכה וחוזר באיטיות לחדרו של הארי, מתנער מעליו את הבוקסר שלו ואת חולצת הטי בפינה לפני שהוא מטפס בחזרה מתחת לשמיכות.
הארי זז כשהוא חוזר, ממצמץ לעברו בישנוניות כאילו הוא לא בטוח אם מה שהוא רואה זה חלום או לא. "לו?"
"הלכתי לראות את הגשם" לואי מסביר בשקט, מפיל נשיקה על מצחו. "חזור לישון"
הארי מושך אותו פנימה ברעש רך של הסכמה, לואי תוחב את עצמו לתוך גופו של הארי והפעם הוא נרדם.
××
YOU ARE READING
Purer Then The Water (like we were) // Hebrew
Fiksi Penggemarלואי הוא בן ים והארי הוא נער והאגם הוא מקום טוב להתאהב בו. "לואי רוצה שהילד ישכשך עמוק יותר, עמוק מספיק כדי שלואי יוכל להיכנס מתחת ולכרוך את אצבעותיו סביב קרסוליו לרגע. למשוך אותו מתחת. רק לגעת בעור, לשנייה" ---- הסיפור נכתב על ידי מישהי מ-AO3 ואיש...
