33

64 14 2
                                    

לואי מגלה טלפונים סלולריים בנסיעה לדירה החדשה.

הם בילו את הבוקר באריזת המזוודות של הארי בחיפזון, מיהרו עם לואי למספרה כדי לחתוך את שיערו למשהו ייצוגי, ואז מיהרו להתראות עם נייל וברברה, שבסופו של דבר בכו כמו חברים זקנים ללא סיבה אמיתית.

"מותר להם לבקר, לא?" שואל לואי ממושב הנוסע במכוניתו של הארי, לבוש באחד מחולצות הלהקה הקטנות יותר של הארי ומתעסק עם התספורת החדשה שלו במראה הקטנטנה. "זה לא כמו הפרדה קבועה."

"נייל נהיה רגשי לגבי דברים אקראיים וברברה היא זועקת אמפתיה." מספק להארי, חופר משהו בכיס האחורי שלו.

"למה אני לא מופתע." אומר לואי, דוחף את שערו למעלה בקירוב של מוהוק. "אתה חושב שאוכל לעלות את השיער למעלה?"

"יש מצב." אומר הארי, מעיף אליו מבט ומושיט לבנה מתכתית קטנה. "תוכל לשלוח לי הודעה לזאין?"

"אפשר מה?" שואל לואי, מיירט את הלבנה באצבעות זהירות. "למה אתה מוסר לי את זה?"

הארי נותן בו מבט ארוך יותר שמסתיים רק בגלל שלואי מכה בו ואומר לו להסתכל על הדרך בבקשה ותודה.

"זה טלפון סלולרי. אתה לדוגמא, יכול להתקשר לאנשים ולשלוח להם הודעות." אומר הארי בחוסר ביטחון. "זו השיחה הכי מוזרה שהיתה לי מזה זמן רב."

"שנינו אתה ואני, חבר." אומר לואי, לוחץ בהיסוס על הכפתור המרכזי ומחייך כשהמסך נדלק. "זו תמונה של מקרוני?"

"כן, אני אוהב מקרוני." אומר הארי בהתגוננות. "האם אתה חושב שאתה יכול להבין איך לשלוח לזאין הודעה או שאני צריך לעצור בצד?"

"בהחלט הבנתי את זה" לואי אומר, למרות שאין לו באמת מושג מה הוא עושה. "זה אומר לבב-טטט-לל אתתת הננ-עילה. כן בסדר, אני יכול לעשות את זה. יפה, טוב, זה הלך טוב.

"אתה מספר מה אתה עושה?" הארי שואל, נראה כאילו הוא מנסה להחליט בין חיוך לגלגול עיניים.

"כן. אוהו, הודעות שנראות כמו הדבר הנכון." אומר לואי במקום לענות. "זה כאילו, משהו? לכולם יש כאלה?"

"כן." הארי אומר, "לפחות רוב האנשים."

"מה עלי לעשות עתה?" שואל לואי, בוחן את המסך לאיתור רמזים. הוא לא יודע לקרוא טוב כמו פעם, הכל זז קצת לאט במוח שלו. הוא ניסה לא להיכנס לפאניקה מזה, אבל זה לא באמת הכי טוב.

"לחץ על סמל העמוד הקטן. שמאלי עליון. ואז הקלד את זאין בקופסת ה- To, ואז תכתוב 'אני מביא מישהו, אולי נאחר'." הארי אומר, מעביר את עיניו אל לואי כדי לוודא שהוא מבין הכל. לואי מציץ באותיות הקטנטנות באצבעותיו, מעוות את פניו כשהוא לוחץ על שתי אותיות בטעות. זה לוקח לו הרבה יותר זמן ממה שכנראה צריך, אבל לבסוף הוא מקבל את ההודעה מוקלדת.

הארי 12:45

אני מביא מישהו, אולי נאחר

"ואז הקש על שלח?"

"ואז הקש על שלח."

לואי עושה זאת, מרגיש יותר מקצת מרוצה מעצמו.

××

Purer Then The Water (like we were) // Hebrew Where stories live. Discover now