לואי עושה את הקעקוע הראשון שלו ביום שבת אחר הצהריים שמכיל את הלחישות הראשונות של הסתיו. הארי אומר לו שזו מתנת יום הולדת מוקדמת, למרות שיום ההולדת שלו הוא בדצמבר והארי מפנק אותו יותר מדי. הם עושים מזה דייט, עוצרים לקראת היום ומשוטטים לתוך הטרקלין כשהפה שלהם מתוק דביק עם פטל ולימון.
לואי הדפיס את העיצוב שרצה בלילה הקודם, מרגיש יותר מקצת גאה בעצמו על כך שהוא מסוגל להפעיל את גוגל. (הארי תמיד מצחקק כשהוא קורא לזה ככה, מה שאומר שהוא יעשה את זה עד שהארי יפסיק לחשוב שזה מצחיק.) הוא פותח את זה עבור אמנית הקעקועים, בחורה כהת עור בשם מיה עם שיער לואי רוצה לגעת יותר מהכל, מרגיש כמעט מודע לעצמו לגבי סליל החבל המודפס על הדף.
"מסביב לפרק היד שלי." אומר לואי, מקיש על העור ומגניב מבט אל הארי אפילו כשהוא מנסה להיות סבבה לגבי זה.
היא מחייכת אליו, כולן שיניים לבנות בוהקות. "מאוד חמוד. זה הראשון שלך?"
הוא מהנהן, מרגיש את עיניו מתכווצות כשהבטנו עושה סיבובים מאושרים. העובדה שהיא קצת יותר גבוהה ממנו מנחמת בו זמנית וגורמת לו לרצות לעלות על קצות האצבעות. "את חושבת שזה ייראה טוב?"
היא מהנהנת, מובילה אותו דרך הטרקלין לתחנה מאחור. "בהחלט."
"זה לא כל כך כואב, נכון?" הוא שואל, מתיישב ומביט בחשש באקדח. הוא אמר לעצמו כל הבוקר שהוא לא יהיה עצבני, שהארי שרד את העוגן שלו, אבל כשהוא בוהה במכונה, ההתכווצות מתחילה להיראות כמו רעיון טוב.
"לא. חוץ מזה, אתה נראה חזק". היא אומרת, בקריצה לכיוונו שרק גורמת לו להסמיק בוורוד עז.
"אני אהיה כאן. אתה יכול ללחוץ לי את היד, זה עוזר." הארי אומר מאחוריו. לואי מושיט את ידו כדי שיחזיקו אותו לפני שהארי יכול לסיים את המשפט.
"האם יש משמעות מאחורי זה או שאתה פשוט אוהב את העיצוב?" שואלת מיה, מתעסקת עם הכלים השונים וקורעת חבילות פלסטיק קטנות של ציוד מעוקר בזמן שלואי מנסה לייצב את נשימתו. הוא חושב שאולי היא מדברת רק כדי להסיח את דעתו מהעצבים שלו, והוא חייב להודות שזה עובד לפחות קצת.
"זו מעין תזכורת פיזית לכמה חשוב לקשור את עצמך לדברים, להחזיק במה שחשוב לך ולאהוב, להחזיק בעצמך." אומר לואי, מסמיק קצת יותר כשהוא אומר את זה. "זה קצת טיפשי, אני פשוט אוהב קעקועים ימיים כי ביליתי הרבה זמן באגם?" הוא מרטיב את שפתיו הסדוקות, ונוקט ב"כילד", בסוף כאילו זה פחות מוזר ככה.
היא מחייכת, גומות חן קטנות מופיעות ליד פיה בדיוק כמו של הארי. "זה מקסים. אני חושבת שקעקועים ימיים הם כל כך קלאסיים, יש לי דג על הירך שלי"
לואי מחזיר לה חיוך מהוסס, לוחץ את ידו של הארי כשהיא מסדרת את עמדתה, שוטפת את ידיה במהירות וחוזרת לגלח להחליק את השערות הקטנטנות בפרק ידו.
YOU ARE READING
Purer Then The Water (like we were) // Hebrew
Fanfictionלואי הוא בן ים והארי הוא נער והאגם הוא מקום טוב להתאהב בו. "לואי רוצה שהילד ישכשך עמוק יותר, עמוק מספיק כדי שלואי יוכל להיכנס מתחת ולכרוך את אצבעותיו סביב קרסוליו לרגע. למשוך אותו מתחת. רק לגעת בעור, לשנייה" ---- הסיפור נכתב על ידי מישהי מ-AO3 ואיש...
