נקודת מבט אנדראה:
אני שוכבת בספה ורואה את החדשות , כרגיל המון פשעים , רצח , הרג. אני מרגישה את עיניי כבר נעצמות כשניקולס יוצא מהמטבח עם צלחת קורנפלקס , "איך אתה לא עייף?" אני שואלת. הוא מצונן , הוא היה בקור המון זמן. אני בספק שהוא לא רוצה לישון עכשיו , אפילו על הרצפה.
"אני צריך להגיד תודה שמישהו הציל אותי במקום ללכת לישון , הייתי יכול לישון היום בספסל ברחוב." הוא נראה רציני , אבל אני צוחקת לו בפרצוף , "אל תגזים ניקולס" אני שוב נזכרת בעובדה שראיתי את מתאו אחרי מה שהוא עשה לקול. איך בן אדם יכול לעשות דבר כזה?
"הבחור הזה הציל אותי!" הוא מנסה לגרום לי להפסיק לצחוק אבל זה לא עוזר , הוא נאנח ומתיישב לידי בספה . "את יודעת , הוא היה נראה מאוד מוכר" כן. מאודדד. "כן..." אני מהנהנת ולא מגיבה לזה כל כך. הוא שם לב שמשהו בפניי השתנה "תגידי אתם מכירים?" אני ישר קופצת ומתחילה לצעוק "ממש לא!" הוא נבהל מהצעקה שלי ומגחך "תרגעי...רק שאלתי. את יודעת מהמבטים שלא הפסקתם לדפוק אחד לשני אפשר לראות שאתם מכירים כבר אחד את השני."
ניקולס תמיד יודע מה קורה לי. רק מהבעת הפנים שלי הוא מבין מה עובר עליי , ומה אני מרגישה. לפנעמים זה משמח שהוא יודע ,
ולפעמים זה פחות.
"זה סתם ניקולס , הוא היה פעם אחת בבר אצלנו ולא עפתי עליו. הוא היה מאוד מתנשא ומגעיל זה הכל." זה לא הכל. אבל אני מעדיפה לא לספר לו.
"טוב" הוא אומר עם פרצוף אדיש ולוקח ביס מהקורנפלקס. קרלו ובל כבר הלכו לישון . הם בטח היו עייפים מרוב החיפושים למצוא את ניקולס. אנחנו ממשיכים לצפות עוד קצת בטלווזיה עד שמישהו נכנס בדלת
זאת אמא. ניקולס נאנח מעצבים ועוצר את עצמו מלא לצעוק כשאנחנו רואים את אמא שלנו נכנסת עם גבר . הוא נראה מבוגר , אני חושבת שבין סביבות 40-45 לחייו. אמא שלנו נראת שיכורה , כרגיל. שערה פרוע , והשמלה שלה שקופה שאפשר לראות את כל הגוף שלה.
הגבר נכנס ואמא שלי החזיקה בו מרוב שהיא לא יכלה ללכת בגלל האלכוהול , ישר ידעתי שהגבר הזה לא דורך אפילו. בבית הזה. אני ישר קמתי לפני שהם יכלו להיכנס למטבח
"תודה רבה , אתה יכול עכשיו ללכת" אני לוקחת את אמא שלי ממנו ומחייכת בכוח , היא כולה ריח של וודקה וכל השפתון שלה נמרח. אני מנחשת שהיא התמזמזה מקודם ברכב. אני מסתכלת רגע על הבחור , יש לו כרס והוא לובש חליפה , נראה מטרידן מקצועי. שמתי לב שהשמלה של אמא שלי קרועה קצת. מה הוא מתכנן לעשות לה?
"זה בסדר. אמא שלך ביקשה שאני אטפל בה" הוא מקרב את היד שלו לאמא שלי אבל אני ישר מעיפה אותה . "היא שיכורה. היא לא באמת התכוונה לזה , עכשיו לך." אמא שלי אומרת הרבה דברים מפגרים , ואני זאת שצריכה להציל אותה מזה. ולמה? כדי שהיא לא תיכנס בטעות להריון ממישהו זר ששכבה איתו.
אבל הוא לא הלך. הוא עמד שם. זה היה הרגע שניקולס הטיח את הצלחת קורנפלקס שלו בשולחן וקם מהספה "אמרתי. לך." אבל הוא לא הבין את הרמז.
YOU ARE READING
My Sweet girl {1}
Storie d'amoreקוראים לי אנדראה רומנו, החיים? נוראים. אמא נרקומנית , אבא שעזב את הבית שהייתי עוד ילדה , הדבר היחיד שלא היה כזה כושל בחיים שלי היה אחים שלי ואחותי. היחידים שהכי תמכו בי , היו שם בשבילי , בזכותם אני עדיין מחייכת כל יום. "האנשים היחידים שבאמת מכירים...
