לב סדוק {1}

פרק 9

ג'יימס-

מוקדש ליפה עם התמונת פרופיל של רודיי
                    _________________

פתחתי את דלת הפנטהאוז, נכנס אליו כשאנדרו אחרי. נעצרתי במקומי כשריח של דם טרי חדר לאפי.
כיווצתי את גבותיי בתהייה, דרוך ומנסה להבין מה פשר העניין.
ידי עלתה אל חגורת אקדחי ואחזה בו מתחת לבגדיי.
אנדרו עקף אותי במהירות, רץ לעבר הסלון בעודי אחריו.
אמא.
אבא.
דם.
הם... מתים.
כעס עמוק בעבע בחזי.
אנדרו נשבר לידי, לראשונה מאז ילדותו חושף את רגשותיו, אפילו בפני.
מיהרתי לסרוק את המקום, מאפשר לעצמי לחזור לסלון רק כשאני בטוח שהבית נקי.
אנדרו ישב על הרצפה, ליד אימנו וליטף את גופתה בעדינות, כשפאקינג דמעות זורמות על פניו.
לא הצלחתי להבין מה הרגיש באותו הרגע, מהסיבה הפשוטה, שמלבד כעס, לא הרגשתי כלום בעצמי.
רגשות היו בזבוז זמן מיותר, אם לא תוכל לנצל אותם לטובתך.

מאוחר יותר התגלה לנו שאת הרצח הכפול הזה, ארגן דוד שלי.

לפני שסבי נפטר, הוא הכתיר אותי בתור יורשו היחיד , אף שלפי המסורת, דודי, שהיה בנו הבכור של הקאפו, אמור לרשת את התפקיד.

ההחלטה של סבא שלי לא התקבלה בשתיקה, וכשבוע לאחר שנפטר, דודי רצח את הוריי, כאיום על מי שינסה לקחת ממנו את תפקיד הקאפו.

באותו היום, נפתחה מלחמה.

אחרי האירוע, אני ואנדרו הקדשנו שנה שלמה כדי לאתר את מיקומו של דודנו.

ולבסוף מצאנו אותו, מתחבא כמו עלוב מפנינו.
באותו הלילה לקחנו את חייו ואת חיי אישתו, נוקמים את הרצח של הורינו.

זה היה הרצח המספק שביצעתי בחיי.

כל החיילים שלקחו חלק במבצע נהרגו אחד אחד בידינו, ונהנתי מכל טיפת דם שפאקינג יצאה מהגוף שלהם.

וכך לאחר שנה שלמה, השתלטתי על המאפיה הסיציליאנית לחלוטין, לא מותיר שמץ של ספק לגבי זהותו של הקאפו.

אנדרו, אחי הקטן, התמנה לתפקיד הקונסיליירי שלי. מזמן למדנו שלא ניתן לסמוך על אף אחד מלבד עצמנו, הוא האדם היחיד שידעתי שאוכל לבטוח בו בעיניים עצומות, אף שלעולם לא הרשתי לעצמי לעצום את עיניי.

אימנו הייתה צרפתייה, היא נישאה לאבי כחלק מהסכם ישן שנחתם בין המאפיה הסיציליאנית לצרפתי.

הצרפתים מעולם לא היו שווי ערך לכוחותינו, כבר מגיל צעיר הבנתי שהעסקה הזו השתלמה לצרפתי עשרות מונים ממה שהשתלמה לנו כמאפיה.

אך מרגע שהוצעה העסקה, מרגע שאבי פגש את אימי לראשונה, הוא הוקסם ממנה, והחליט שתהיה אישתו.

אהבה היא בולשיט.

אבינו, היה שונה מרוב הזקנים במאפיה.
הוא העניק לאימי את החופש שרצתה, לא שלט בה כפי שרוב גברי המאפיה שלטו בנשים שלהם.
הוא כיבד אותה, הביע בפניה, ואך ורק בפניה, את אהבתו אליה.