פרק 22

754 42 249
                                    

ג'יימס

"מנצ'יני." אמר ביראת כבוד כשנכנס אל המשרד.
"שב, סרחיו." החוויתי בידי על מושב הכיסא למולי.

"אתה יודע למה אתה כאן?" הבטתי בעיניו כשהתיישב על הכיסא. מבטו סטה הצידה לשניה אחת, מה שהבהיר לי שהוא אינו מרגיש בנוח. הוא יודע בדיוק מדוע הוא כאן.

"אתה מתכוון לפעולה האחרונה? זו שחיילי פישלו בה?" כיווץ את גבותיו כמנסה לחשוב. אתה שקרן טוב סרחיו. אך לא מספיק.

חייכתי את החיוך האכזרי, המעוות, שנקשר יחד עם המוניטין שלי.

כמעט יכולתי לשמוע את פעימות ליבו, שוודאי החלו להאיץ ברגעים אלו. "מסיבת האירוסין של סרג'ו," פניי התקשחו לכדי הבעה מאיימת. "משהו קופץ לך לראש?" כיווצתי את גבותיי.

תשובתו לא תשנה דבר, ידעתי שבגד, והוא ישלם את מלוא המחיר על כך.

מאז שנכנסתי לשלטון, הטלתי ספק על נאמנותו המוחלטת של סרחיו וכלל גברי משפחת צ'ליני. הייתה להם נאמנות עיוורת לסבי, אך בחילוף השלטונות נאמנותם החלה להתמוסס.

אני משער שכמו רבים אחרים, הם הטילו ספק בבשלותי לנהל את המאפיה, והעדיפו את דודי כקאפו די קאפי- השולט על המאפיה כולה. כידוע, לא הייתה להם ברירה. צ'ליני היו מחוייבים לחילופי השלטון ולא הייתה להם הזכות לומר דבר.

כבר חודשים שאני חושד שמשהו במאפיה אינו מתנהל כשורה, שיש בה בוגד. שקלתי מקרוב את האפשרות שהושתל ציתות בבניין, אפשרות סבירה ביותר שנשללה במהרה.

לבסוף הגעתי לכדי חשד שישנו משת"פ בדרגים הגבוהים שבמאפיה, שמעביר מידע ישירות אל הברטווה. מסיבת האירוסין של סרג'ו, שהסתכמה בענידת טבעת, ובזירת רצח, הבהירה לי מה שחשבתי כל הזמן. זה לא יכול היה להיות פאקינג צירוף מקרים.

האבטחה סביב האולם הייתה כבדה ביותר, ואילו החדירה התבצעה בשניות. הרוסים קיבלו מידע מודיעיני מטובי אנשיי, לא היה לי ספק בכך. אני משער שהם קיבלו לידיהם את מערך האבטחה המדויק באירוע, שנקבע בדיוק שעתיים קודם לכן.

זו לא יכלה להיות אלא פעולה מבפנים.

הוא הניד בראשו. "שום דבר?" שאלתי בחיוך משועשע לכאורה.

"אתה חושב שהייתי קשור לפעולה של הברטווה המזדיינת מנצ'יני?" שאל בזעם והחל להרים מעט את קולו. חיוכי התרחב. הטמטום שלך יהרוג אותך צ'ליני. הייתי מוכן לחתום על כך.

"אני לא חושב," קירבתי את גופי אליו וצמצמתי את עיניי, מביט עמוק בעיניו השחורות, שהופיעו סביבן קמטים של מתח. "אני יודע." אמרתי בבטחון מוחלט ונשענתי לאחור על הכיסא.

"כמה שנים אמרת שאתה משרת את המאפיה?" שאלתי בנינוחות, ללא ציפייה לקבלת תשובה.  "40 שנה לא?" עניתי לעצמי והנחתי את ידיי על השולחן.

לב סדוק {1}Where stories live. Discover now