קים
מצאתי את עצמי נאלצת לאכול, מסיבה שעוד לא הבנתי עד הסוף.
לא רציתי למשוך את תשומת ליבם של האחים מנצ'יני להפרעות האכילה שסבלתי מהן, אף שהייתי בטוחה במאת האחוזים, שכלל לא הייתי חשובה להם.
לא התכוונתי לקחת את הסיכון שיעצרו אותי.
נשמע רעש צעדים מכיוון המסדרון, אנדרו לידי שם לב לכך בעצמו, אך לא הניד עפעף.
הפנתי את ראשי לכיוון מקור הרעש. ג'יימס מנצ'יני. הוא היה מחוסר חולצה, שיערו השחור רטוב ומבולגן. פאק.
מיהרתי להשפיל את מבטי והמשכתי לאכול בשקט, מעט נבוכה מהעובדה שרואה אותי אוכלת, לא נהנתי מהקרבה שלו.
אכלתי בשקט עוד כמה דקות, עד שהחלטתי לסיים. הראתי להם שאני אוכלת, לא הייתי צריכה יותר מזה.
קמתי מהשולחן בשקט, סבורה שאילו אמשוך כמה שפחות תשומת לב, אצליח להמנע מלהישאל שאלות מביכות שלא התכוונתי לענות עליהן.
"כבר סיימת?" שאל אותי אנדרו וגרם לי לסטור לו בליבי, הרמתי את הצלחת המלוכלכת מהשולחן ומשכתי בכתפיי בקרירות מזויפת כשהפנתי להם את גבי, עוצמת את עיניי בחשש, מחוץ לטווח ראייה.
"את יודעת שאת לא חייבת." אמר מאחוריי כשהתחלתי לשטוף את הצלחת, חייכתי חיוך קטן לעצמי. אני בהחלט לא חייבת. אבל אני רוצה.
זו אמנם העבודה של הלן, זו הסיבה שמנצ'יני שוכרים אותה, אך לא הצלחתי לקבל במוחי את העובדה שאישה מבוגרת תנקה אחריי, גם אם תקבל שכר על כך.
שטפתי את ידיי ויבשתי במגבת המטבח הנקייה, לפני שחלפתי על פני האחים בדרך לחדרי. נכנסתי לחדר והקפדתי לנעול את הדלת אחריי, לא רציתי פאקינג עדים.
♡♡♡
מעולם לא עשיתי זאת בעבר, אך אחרי יותר מעשרים דקות של נסיונות כושלים, הצלחתי.
העלתי את ידי ללחצן הקטן והורדתי את המים באסלה, ויחד איתם חלק ניכר מתכולת קיבתי.
גרוני כאב ושרף, בשל כמות הפעמים שהחדרתי את אצבעותיי לתוכו, במטרה להוציא מגופי את האוכל שנאלצתי לאכול.
קמתי על רגליי באיטיות, אוספת את מברשת השיניים מהכיור ומצחצחת את שיניי.
אחזתי את בטני הכואבת, שניסתה להתנגד למחסור באוכל. חייכתי חיוך מרוצה. מרוצה מכל שניה של סבל, בידיעה שמקרבת אותי למטרה שלי. אולי הפעם היא תספיק לי, אולי הפעם אהיה מספיקה בשביל עצמי.
אולי הפעם.
כבר מזמן הפסקתי לנסות לרצות אנשים, כל דבר שאני עושה נעשה כדי לרצות רק את עצמי. רק חבל שזו המשימה הכי קשה...
היישרתי מבט אל בבואתי שבמראה, סורקת כל סנטימטר גלוי. סידרתי את גומי הטרנינג כך שבטני נחשפה לחלוטין. בחנתי אותה מכל זווית אפשרית והחלקתי את ידיי עליה, כפי שהייתי רוצה שתיראה. ניסיתי לתקן את עצמי.
YOU ARE READING
לב סדוק {1}
Romanceמה יקרה כשתפגוש את האדם שעצר את נסיון ההתאבדות שלה אחרי כלכך הרבה שנים? ______ -קים- לא טרחתי לאסוף את השברים, הלב שלי לא יתאחה. במשך חמש שנים חייתי כמו רוח רפאים, צל של מישהי שהייתה פעם בן אדם. הדיכאון סחף אותי מזמן, ההרגשה שלא אכפת יותר מכלום בזמן...
