"לאן אנחנו רצים?" אני קוראת אל ג'ון, שנמצא כמה צעדים לפני, ואם לא אגביר את הקצב המרחק כנראה יגדל.
"זה לא רחוק" הוא עונה לי "אנחנו רק צריכים דרך מהירה לעזוב את המקום"
הוא עוקף עץ דקיק שנראה על סף מוות, ואני עוקפת אותו אחריו
הוא מדלג מעל שורש בולט, ואני מדלגת אחריו
הוא רומס דשא, ועוד דשא, ועוד דשא, וגם אני
ואז הוא נעצר, ואני נעצרת אחריו בקרחת יער מוכרת למראה.
הענפים מסודרים בצורה המושלמת כדי לאפשר חדירה של השמש בדיוק במידה הנכונה, ופרחי היקינתון פזורים כמו שמיכה סגולה-כחולה על הדשא
בפינה, לייד אחד העצים הגדולים שעליו מטילים צל ארוך על הקרקע, פלר מנהלת שיחה מרתקת עם סוס נוסף בצבע חום מבהיק.
"תקחי את הציוד מהעץ ההוא" הוא מצביע בראשו לכיוון אחד העצים הצרים ומתחיל להתקדם לכיוון הסוסים
"לקחת את המה?" אני שואלת
"את תביני כשתראי את זה!" הוא קורא אלי מהצד השני של קרחת היער
הוא מתקרב לסוס החום ומלטף אותו, ופלר מצידה צהלה בחוסר שביעות רצון, ובתרגום חופשי לקאפליירית זה אומר "תסלח לי אדוני, אנחנו באמצע משהו".
אני ניגשת לכיוון העץ שעליו ג'ון הצביע קודם, ובוחנת אותו לרגע לפני שאני מרימה בהיסוס את ידי ומכוונת אותה לגזע הדק
"דיצ'ה מי!"
והעץ נפתח בתנועה חלקה כמו ארון חדש, חושף מאחוריו מדף יחיד ועליו תיק בד שנראה מלא למדי.
אני תופסת את התיק ותולה אותו על כתפי, ואז אני פונה אל ג'ון והסוסים.
אני מטפסת על גבה של פלר, וג'ון על גבו של הסוס החום
"קח אותנו רחוק מכאן, בראון" הוא אומר לסוס, וכשהוא מתחיל לדהור פלר דוהרת בעקבותיהם.
☆☆☆
אנחנו רוכבים במשך זמן ארוך שמרגיש כמו שעות, אבל יתכן ולא עלה על שלושים דקות, ואז ג'ון מסמן לבראון לעזור, ואני מסמנת לפלר לעצור אחריהם.
אני מסתכלת סביב
"איפה אנחנו?" אני ממלמלת
"אני לא בטוח" ג'ון עונה ויורד מגב סוסו כדי להסתכל סביב "נראה לי שהעיירה הכי קרובה היא לה פרינסה".
"אני חושב שאנחנו יכולים להישאר כאן ללילה" הוא מוסיף, ואז הוא ניגש אלי ומושיט לי יד כדי לעזור לי לרדת, ואני מסתובבת לצד השני וקופצת מגבה של פלר.
הוא נאנח ומגלגל עיניים, ואני צוחקת
"תתפוס" אני אומרת וזורקת אליו את התיק שלקחתי מוקדם יותר, והוא תופס אותו ופותח אותו כשקול ויכוח בשתי שפות שהן בהחלט לא קאפליירית או השפה הבין לאומית נשמע מאחורי העצים.
הקול מתקרב ומתקרב, ואז נעצר ומתקדם עוד קצת ואז נעצר ממש מטרים ספורים מאיתנו, מתחבא מאחורי עצים ושיחים.
YOU ARE READING
הכושפת
Fantasyהוא צוחק בשקט "את לא תגידי עד שאני אגיד, נכון?" הוא שואל. אני מהנהנת והוא צוחק שוב "אם ככה, שמי הוא ג'ון" "רק ג'ון?" אני שואלת אותו. הוא מהנהן "רק ג'ון. ואת?" "ונדי סמארט, נסיכת קאפלייר" ונדי סמארט היא האחרונה שמישהו יחשוד בה במעשי כשפים. היא נסיכת...
