"אני אשמח לדעת מה בעצם קרה שם" לילי אומרת בזמן שהיא מרחיפה לכיוון השולחן העגול חמש קערות המלאות בנוזל כתום וסמיך שמריח כמו מרק "אם אין לכם התנגדות לספר"
"מה קרה איפה?" אן שואלת כשהיא מרימה את אחת הכפות על השולחן ומתחילה לבחוש את המרק.
היא יודעת על מה לילי מדברת
כולנו יודעים על מה לילי מדברת
אבל משום מה ההבעה על פניה של אן השתנתה כשלילי התחילה לדבר.
"הסיטואציה שבה נפגשנו הייתה מאוד... בלתי רגילה" היא לא התעלמה מדבריה של אן "מה דעתכם להגיד לי מה קרה שם, ואולי ננסה להבין את זה ביחד?"
נשמע שהיא לא בטוחה במה שרצתה להגיד, כאילו חשבה חמש פעמים לפני שאמרה כל מילה.
"לא קרה הרבה" ג'ון אומר "אנחנו ניהלנו שיחה מתורבתת כשהזאבים האלו הופיעו"
"ושום דבר מוזר אחר לא קרה?" המצח שלה מתקמט בתערובת של דאגה וחוסר הבנה
"כאילו, חוץ מזה ששני הזרים האלו- " הוא מצביע לכיוון ויל ואן "-הופיעו באמצע קאפלייר, שבפירוש לא נמצאת קרוב למקום שממנו הם הגיעו, ואז זאבים קפצו עלינו?"
"ג'ון, בבקשה, אני מנסה לנהל שיחה רצינית" לילי אומרת
הוא נאנח ואולי גם מגלגל עיניים, אני לא בטוחה
אני נזכרת בשריקה שנשמעה כשהזאבים הופיעו
"קייט, מה את עושה?"
"היו שם קולות" אני אומרת "אנשים, שדיברו"
"איזה אנשים?" ויל שואל
"לא יודעת, אנשים"
הקול של הנערה שדיברה היה מוכר - מאוד מוכר - ואני מוכנה להישבע ששמעתי אותו בעבר
אבל אני לא זוכרת איפה.
הקול שלה קצת רעד, כאילו היא עומדת לבכות, אבל גם היה היציב ביותר ששמעתי בחיי.
אבל אני לא מתכוונת להגיד משהו מזה לחבריי החדשים. אני לא אגיד שום דבר עד שאהיה בטוחה בזה במאה אחוז
דבר אחד שלמדתי בתור מטארוי* הוא לא להגיד דברים אלא אם אני בטוחה בהם.
זה עלול לזרוע פאניקה בתושבים ולגרור בלאגן, הרס, ובמקרים קיצוניים גם מלחמות אזרחים.
"אני חושבת שזה מספיק להיום" לילי אומרת ונעמדת במקומה, פונה לבדוק את השעה בשעון הגדול שעל הקיר מאחוריה. "היה לכם יום ארוך, אני חושבת שאראה לכם את החדרים שלכם ותנסו לנוח קצת"
אני מסתכלת על השעון, השעה לא אחרי תשע, אבל אף אחד מאיתנו לא מתווכח.
אנחנו נעמדים במקומותינו ועוקבים אחריה לעיקול שמאחורי אחד הקירות, ואז לעיקול נוסף.
בקיר קבועות ארבע דלתות בצבעים שונים, ועליהן המספרים 1,2,3,4
"זה לא משנה איזו דלת תבחרו, החדר יתאים את עצמו אליכם ברגע שתיכנסו אליו" לילי אומרת.
YOU ARE READING
הכושפת
Fantasiaהוא צוחק בשקט "את לא תגידי עד שאני אגיד, נכון?" הוא שואל. אני מהנהנת והוא צוחק שוב "אם ככה, שמי הוא ג'ון" "רק ג'ון?" אני שואלת אותו. הוא מהנהן "רק ג'ון. ואת?" "ונדי סמארט, נסיכת קאפלייר" ונדי סמארט היא האחרונה שמישהו יחשוד בה במעשי כשפים. היא נסיכת...
