חלק 1 פרק 3

126 17 169
                                    

"אה, מה?" אני שואלת, מנערת את ראשי.

אפילו לא שמתי לב ששקעתי במחשבות עד שקולו של ג'ון חדר אליהן.

הוא מהדק את שפתיו, כאילו הוא מנסה שלא צחוק, ואז הוא חוזר על דבריו "שאלתי אם תרצי ללמוד לחשים. בהתחשב במצבך את כנראה תצטרכי להישאר כאן זמן מה, ובמקרה כזה את צריכה לדעת להגן על עצמך".

אני מנסה לרגע לפענך את דבריו, ממש כאילו דיבר בשפה אחרת.

מה זה אומר "כאן"?

כאן במובן של "ביער", או כאן במובן של "המיקום הנוכחי לפי נקודות ציון"?

ג'ון מסתכל עלי לרגע במבט מבולבל "כאן במובן של 'במקום שבניתי כי יש לי חדר נוסף', אני חושב" הוא עונה.

הו, לעזאזל! אני חושבת, אמרתי את זה בקול.

אני בוחנת לרגע את פניו של ג'ון, בודקת אם גם את זה אמרתי בקול, אבל המבט שהוא מחזיר לי מגלה לי שהפעם הוא לא שמע את מחשבותי.

אני נאנחת בהקלה, ואז אני חוזרת להסתכל עליו ומחייכת חיוך ידידותי ומתורגל היטב אחרי שנים של הופעות ונאומים שהשתתפתי בהם "אני אשמח ללמוד עוד כשפים" אני עונה לו.

"טוב מאוד" הוא אומר לי "אם ככה, הכשף הראשון שתלמדי יהיה פרטריטה" את המילה האחרונה הוא אמר בליווי תנועה קטנה ומהירה באצבעותיו שדמתה לצורת האות p בשפה הבינלאומית.

האבן למרגלותיו שעליה הצביע נעלמה, ושנייה לאחר מכן היא מופיעה פעם נוספת בתוך ידי הימנית.

אני מסתכלת על ידי, ואז על ג'ון, ואז שוב על ידי ושוב על ג'ון, ובסוף נאלצת להפסיק להעביר את מבטי כשג'ון מתחיל לצחוק.

אני נועצת בו מבט זועם - זה לא עוזר, הצחוק שלו רק מתחזק.

"לא! ג'ון, זה לא דבר שצוחקים עליו!" אני קוראת

"אבל זה מצחיק!" הוא עונה "כאילו, המבט על הפנים שלך, אני כמעט מצטער שאין פה מראה"

"כמעט?"

"טוב, אם הייתה פה כנראה כבר היית מנפצת אותה על הראש שלי" הוא אומר לי.

זה נכון, כנראה
רק אם הוא היה ממש מעצבן

"זה עדיין לא משהו לצחוק עליו" אני אומרת ומיישרת את שמלתי ללא סיבה מסויימת "אתה מנצל את חוסר הידע שלי נגדי, וזה לא בסדר. חוקי, אבל לא בסדר"

"טוב, את תצטרכי ללמוד לחיות עם העובדה הזו, נסיכה" הוא אומר, ואז סופק כפיים ומוסיף "בכל מקרה, עכשיו תורך. תנסי להעביר את האבן הזו לשם" הוא מצביע על עץ גדול.

תודה על המיקוד, אני חושבת בסרקזם

"להעביר לאן?"

ג'ון נאנח ומתקדם בריצה קלה למרגלות העץ "תעבירי את האבן אלי" הוא אומר.

הכושפתWhere stories live. Discover now