- פרק מספר 12 -
| נ.מ - גיסונג |״זה יהיה בסדר.. אתה יודע את זה״ פליקס ישב ליד היונגין ששכב במיטה וליטף את שיערו.
״אני לא עשיתי את זה פליקס.. אני באמת לא״ הוא אמר שוב את אותו המשפט שפליקס שנא לשמוע. כי ידע שזה לא הוא.
״דיי.. אני יודע.. אני מאמין לך אתה שומע? אני מאמין לך מכל ליבי״ הוא אמר וחפן את פניו של היונגין.
״אתה היחידי..״ היונגין מלמל כשהביט בעיניו.
״לא.. אני לא ג׳יני.. גיסונג ומינהו מאמינים לך גם. אתה לא יכול לשכב ככה כל היום.. אתה צריך להלחם היונגין. זה לא אתה.״ פליקס אמר והיונגין נשכב על ברכיו.
״אפשר להלחם אחרי שננוח?״ היונגין אמר בעייפות ופליקס חייך בחצי חיוך גאה והנהן לעצמו.
״כן.. אפשר״ הוא אמר ונשכב ליד היונגין שקבר את עצמו בחזהו של פליקס.
פליקס רק ליטף את שיערו ומידי פעם מחה דמעה כשהיונגין נרדם.
הוא כל כך אוהב אותו.. אני מכיר את פליקס שנים.. הוא מעולם לא היה ככה כמו שהוא עם היונגין.״בוא נלך הביתה..״ לחשתי למינהו.
״יש לנו מה להספיק גם ככה..״ הוא אמר והביט בי בהתגרות וגיחכתי.
נכנסנו הביתה כשמינהו סגר את הדלת במהירות ואחז בגופי.
הוא נשק לשפתיי עמוקות וליפפתי את ידיי מסביב לצווארו.
״שיט.. אני לא מאמין שאתה שלי..״ הוא מלמל לנשיקה והפיל אותנו על הספה כשהוא מעליי.
״תגיד לי מה אתה רוצה לעשות״ הוא אמר והביט בעיניי.
״אני לא אתן לך את הבתולים שלי עדיין״ אמרתי בכנות.
״פייר מספיק.. בהתחשב בעובדה שרק התחלנו״ הוא אמר וגיחכתי.
״אבל אתה יכול לעשות כל דבר אחר״ נתתי את האישור והוא הסתכל עליי בחיוך שטני.
״אני אהרוג אותך אם תכאיב לי״ אמרתי.
״אני לעולם לא אכאיב לך״ הוא מלמל ונשך את שפתי התחתונה.
״שקרן..״ מלמלתי ונשקתי לפיו עמוקות.
לשוני חיפשה את לשונו כשהוא איפשר לי להכנס וחקרתי את פיו.
הוא ירד לאט לצווארי והרמתי את ראשי כדי לתת לו גישה מלאה.
״כל כך.. פאקינג יפה״ הוא נאנח והמשיך לנשק אותי ברעבתנות.
״אהה.. מינהו..״ נאנקתי.
״שיט.. מתי יגיע היום שתגנח בצרחות מתחתיי.. אני לא מסוגל״ הוא אמר והמשיך לכיוון פיטמותיי.
״תרים את החולצה הזאת״ הוא ציווה ועשיתי זאת כשגופי העליון היה חשוף מולו.
״לקוביות האלה לא ציפיתי..״ הוא אמר ונשק לפיטמותיי באיטיות.
הוא מצץ , סובב וליקק אותן ביסודיות.. עד שגרם לי להתחרפן.
״אההה~ מינהו~ בבקשה..״ גנחתי.
״בבקשה מה~ תתחנן אליי~״ הוא החזיר והמשיך במעשיו.
״בבקשה תמשיך~ זה.. זה נעים״ אמרתי והוא חייך וירד לבטני בזמן שאחזתי בראשו.
הוא נישק באיטיות קרוב יותר לאיברי ומשכתי אותו אליי למעלה.
״מה קרה? התגעגעת?״ הוא שאל בחיוך כשהבטתי בפניו.
״השפתיים שלי כאן.. נראה לי שפספסת״ אמרתי והוא נאנח.
״זה היה קרוב..״ הוא הוסיף וגיחכתי.
״אל תתגרה בגורל שלך לי מינהו..״ אמרתי והוא ליטף את פניי ושאל:
״ומהו הגורל שלי?״.
״אני.. אני הגורל שלך , אז אל תתגרה בי״ אמרתי בקשיחות והוא בלע רוק והתרומם ממני בחשש.
״מתגרה? מי מתגרה..״ הוא התחיל וגיחכתי.
״טוב נו.. נשיקה אחת וזהו״ נכנעתי ונשקתי לשפתיו בקצרה והוא החזיר.
״ראינו מי מתגרה האן גיסונג..״ הוא אמר וגיחכתי כשהוא חייך בסיפוק.
YOU ARE READING
- OUR DESTINY AS SOULMATES -
عاطفيةהוואנג היונגין ולי מינהו. שני הגברים המפורסמים ביותר בדרום קוריאה.. הם שחקנים , דוגמנים ומסוגלים לעשות הכל. שום דבר לא באמת חסר להם.. חוץ מהנושא שמעסיק את המחשבות שלהם בלי סוף. הדבר שחסר להם יותר מהכל.. זוגיות. האם בין כל הפרסום והתהילה יצליחו ה...