- OUR DESTINY AS SOULMATES -

29

- פרק מספר 29 -
| נ.מ - פליקס |

״גיסונג! כבר קניתי חליפה.. נשאר רק לחפש נעליים״ אמרתי כשהלכנו לקניון בניסיון להשלים את החסר.
ההתארגנות לקראת החתונה בעיצומה.. וזה כל כך מרגש!

״הו! בוא נכנס לכאן..״ גיסונג אמר ומשך אותי לתוך החנות.
מדדתי נעליים אחת אחרי השניה כשגיסונג התחיל לספר.
״רבתי עם מינהו אתמול..״ הוא אמר לפתע.
״הו? באמת? על מה?״ שאלתי בסקרנות.
״הוא שילם על החליפה שלי לחתונה שלכם״ הוא אמר והבטתי בו בבלבול.
״מה הבעיה? אולי הוא רק רצה לפנק אותך״ אמרתי בכנות.
״ליקס , זה עלה מיליון וון לחליפה״ הוא אמר ופערתי את עיניי.
״מה לעזאזל? למה כל כך הרבה כסף על חליפה?״ שאלתי מופתע.
״אני יודע.. זה בדיוק מה שאמרתי לו , אבל הוא התעקש שבגלל שיש לו כסף והוא עובד קשה אז הוא רוצה לקנות לאנשים שהוא אוהב״ הוא אמר והנהנתי לעברו.
״זה די משכנע..״ אמרתי בגיחוך.
״זה באמת משכנע״ הוא אמר בחיוך.
״אז? סלחת לו?״ שאלתי.
״כן , השלמנו״ הוא אמר והבטתי בו כשהבעת פניו הסגירה אותו.
״הו.. השלמתם בדרך הזו.. ממזרים״ אמרתי והוא גיחך.
״היי! מה אתה אומר על זו? היא מושלמת נכון?״ אמרתי כשמדדתי את הנעל האחרונה למידה שלי.
״כן! ליקס זה מדויק. תיקח את זה״ הוא אמר והנהנתי ומיהרתי לשלם.

״זה לא קורה לך כשהיונגין מתעקש לשלם עליך?״ הוא שאל כשיצאנו מהחנות.
״זה קורה.. הוא מתעקש לשלם עליי בכל דבר , אפילו על גלידה״ אמרתי בכנות.
״ומה אתה אומר לו?״ הוא שאל בסקרנות.
״שאני יכול לקנות לעצמי , שיש לי כסף ושהוא לא חייב לעשות את זה״ אמרתי.
״נשמע טוב.. ומה הוא מגיב?״ הוא שאל.
״שגם ככה עוד מעט נהיה נשואים אז זה לא משנה מי יקנה מה״ אמרתי בגלגול עיניים כשגיסונג צחק בחוזקה.
״הוא די צודק.. זה חכם״ הוא אמר וגיחכתי.
״תודה גיסונג.. שבאת איתי לקנות את הנעליים , אתה חבר אמיתי״ אמרתי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״בכיף ליקס.. אני מתרגש בשבילך , דרך אגב.. יש לכם תאריך כבר?״ הוא שאל והנהנתי כשהוא קיפץ בהתרגשות.
״עוד יומיים״ אמרתי בחיוך.
״זה כל כך קרוב? אני חייב להגיד למינהו!״ הוא נלחץ וגיחכתי.
״הו.. יש לך איך לחזור נכון?״ שאלתי בדאגה.
״כן כן , הוא בדיוק מחכה לי בחוץ״ הוא אמר והנהנתי כשנפרדנו לשלום.

יצאתי לרכב השחור שהיונגין הכריח אותי לנסוע בו , הוא אמר שחשוב לו שהאבטחה שלו תשמור עליי כשאני לבד והעדיף שהנהג שלו יקח ויחזיר אותי. בכנות? אני בכלל לא בטוח שהם יודעים מי אני.
חזרתי הביתה וחיפשתי את היונגין בעיניי אך הוא לא היה.
ניסיתי להתקשר אליו אבל הטלפון שלו לא היה זמין.
מוזר.. לאן הוא הלך?
לא משנה.. נשכבתי על הספה וראיתי טלוויזיה.. חיכיתי שהוא יחזור.

לאחר כמה שעות הוא חזר. תודה באמת.
״בייבי..״ הוא קרא כשחיפש אותי בעיניו ומיהר להתיישב לצידי כשמצא אותי.
הבטתי בו בכעס ולא דיברתי.
״היי.. למה אתה כועס?״ הוא שאל וליטף את שיערי בעדינות.
לא עניתי.
״ליקסי.. תדבר איתי״ הוא התחנן ופניתי להביט בו.
״איפה היית?״ שאלתי.
״בסידורים אחרונים לחתונה״ הוא אמר והנהנתי.
״למה לא ענית לשיחות שלי?״ שאלתי במעט עצב.
״השיחות שלך? התקשרת? שיט.. אני מצטער בייבי לא ראיתי , הייתי בלחץ מטורף מחשש שלא אספיק לקנות הכל״ הוא הסביר והביט בי כשהשפלתי את פניי.
״הדאגת אותי בטירוף.. נעדרת להרבה זמן״ אמרתי בכנות.
״אני מצטער אהבה שלי.. אני נשבע לעדכן אותך בפעם הבאה״ הוא אמר והנהנתי כשהתיישבתי עליו.
״היונגין.. אני רוצה..״ מלמלתי.
״מה אתה רוצה ליקסי?״ הוא שאל כשהרים את פניי להביט בו.
״תגיד לי מה אתה רוצה בייבי , אעניק לך כל מה שתרצה.
אתה רוצה משפחה? תקבל. אתה רוצה ילדים? אביא איתך כמה שתרצה. אעניק לך הכל את השמיים , את הירח ואת הכוכבים. אקריב את חיי עבורך , רק תגיד ואהיה מוכן לעשות הכל.. לשרוף את כל הרוע בעולם ולהעניק לך רק את הטוב. רק תגיד לי מה אתה רוצה״
הוא אמר כשליטף את לחיי בידו הימנית ודמעות נפלו מפניי.
״אני רוצה את כל זה.. אני רוצה את העתיד איתך אבל יותר מהכל אני פשוט רוצה נשיקה עכשיו״ אמרתי בכנות כשהוא חייך ומחה את דמעותיי כשנשק להן ומיהר לנשק את שפתיי באיטיות ממכרת.
״אני אוהב שאתה מנשק אותי ככה״ אמרתי בחצי חיוך.
״איך ככה בייבי?״ הוא שאל בבלבול והעביר את אצבעותיו בשפתיי.
״ברכוּת.. כשאתה מנשק אותי ככה זה כאילו שהעולם עוצר״ אמרתי והוא חייך ונישק אותי שוב.
״אז אנשק אותך ככה לנצח..״ הוא אמר וחייכתי כשחיבקתי אותו בחוזקה.
״בוא נעלה לישון בחדר.. החתונה קרובה מתמיד , אנחנו צריכים לנוח טוב״ היונגין אמר והנהנתי כשהוא הרים אותי בידיו לחדר ונכנסנו אל מתחת לשמיכה.
״לילה טוב בייבי..״ היונגין אמר ונשק לראשי כשחיבק אותי בחוזקה.
״לילה טוב ג׳יני..״ החזרתי והתכרבלתי בתוכו.

אמצע הלילה , קמתי כי קפאתי מקור ברמה לא הגיונית.
״ג׳יני..״ מלמלתי.
״מממ״ הוא מלמל בעייפות ופקח את עיניו באיטיות.
״למה המזגן על שש עשרה מעלות? קפוא לי..״ אמרתי והוא גיחך.
״אתה יותר ממוזמן לחבק אותי ליקסי״ הוא השיב ומשך אותי מגבי קרוב אליו.
״קר לך כי אתה זז ומתרחק ממני , אם תשאר קרוב אליי יהיה לך חם , מבין אדון הוואנג?״ הוא אמר וגיכחתי כשנתלתי עליו וקברתי את ראשי בשקע צווארו.
״ממ בסדר.. אשאר קרוב אליך..״ מלמלתי בעייפות ונרדמתי בחיוך כשהוא ליטף את שיערי באיטיות.