- פרק מספר 23 -
| נ.מ - גיסונג |חזרנו הביתה מהמלון.. בילינו שם כמה ימים עד שמינהו סיים את העבודה שלו ולאחר מכן יצאנו לטייל קצת.
עכשיו אנחנו בבית והחלטתי להכין ארוחת צהריים.״כן.. כמה זמן אני צריך לחכות בשביל זה?״ מינהו שאל לטלפון מעט נסער.
״תעיפו את הבן זונה , חשבתי שזה יקרה מהר יותר כבר הספקתי לנסוע ולחזור!״ הוא צעק והבטתי בו לסלון.
״עוד היום.. הבנת? תוציאו אותו משם״ הוא אמר וניתק את השיחה.עזבתי הכל והתקדמתי לעברו , התיישבתי עליו וליטפתי את שיערו.
״מה זה? מה קרה?״ שאלתי.
״אני מתחרפן גיסונג״ הוא רטן ולא הצליח להרגיע את העצבים שלו.
״זה בסדר.. תוכל לספר לי מאוחר יותר אם תרצה״ אמרתי ונשקתי ללחיו ולפני שקמתי ממנו הוא משך אותי אליו בחזרה.
״זה בנוגע לשכן ההוא״ הוא אמר והביט בי נסער.
״עוד לא פינו אותו?״ שאלתי.
״לא וזה משגע אותי , כמה זמן להעיף פאקינג בן זונה מהבית המסריח שלו״ הוא רתח.
״שש.. תרגע קצת , אל תיתן לזה להכעיס אותך ככה..״ אמרתי כשליטפתי את לחיו.
״אין מצב שהוא ישאר שם אתה מבין? הוא העביר אותך מוות ואני צריך לרחם עליו ולהשאיר אותו בבית? על הזין שלי״ הוא התעצבן והנהנתי לעברו בהבנה.
״בסדר.. תעשה מה שתרצה , אני אתמוך בך בהכל״ אמרתי והוא חייך אליי קלות. בפעם הראשונה מזה סוף סוף.
״תודה לאל.. כבר חשבתי ששכחת איך לחייך , הפחדת אותי״ אמרתי והוא העביר את ידיו על ירכיי בעדינות.
״רק אתה מצליח לגרום לי לאבד את זה , מה לעזאזל עשית לי האן גיסונג?״ הוא אמר בהתגרות.
״שתוק כבר..״ אמרתי וחפנתי את פניו בידיי , לשונו פגשה בלשוני והעמקתי את הנשיקה.
מצצתי את שפתו התחתונה והוא סירק את שיערי בידיו.
״ממ.. רגע..״ אמרתי לפני שהתנתקתי והוא הסתכל עליי בבלבול.
״האוכל על הגז״ אמרתי בגיחוך והוא גלגל את עיניו לפני שהתרוממתי ממנו.
״בפעם הבאה אתה לא תינצל האן גיסונג!״ הוא צעק מהסלון וגיחכתי.אני אוהב את מינהו בטירוף.. אף פעם לא חשבתי שאני אצליח להתאהב כל כך באדם.. אבל הוא שונה , הוא גורם לי להרגיש דברים שאף אחד מעולם לא גרם לי להרגיש.. הלב שלי עוד רגע מתפוצץ כשאני לידו וכשהוא מנשק אותי או נוגע בי אני בטוח שאני עומד להתפוצץ.
הוא האדם היחיד שאני אוהב לנצח.. אני לא מדמיין שום עתיד עם אף אחד אחר מלבדו. אני שלו והוא שלי.״מינהו.. אפשר ללכת לקחת כמה דברים מהבית שלי?״ שאלתי.
״שכחת משהו? מה חסר לך?״ הוא שאל בלחץ.
״לא לא זה שום דבר.. אני רק רוצה את הכרית שלי״ אמרתי והוא הסתכל עליי בבלבול.
״אנחנו הולכים בגלל כרית? אני אתן לך אחת״ הוא אמר וגיחכתי מעט.
״לא.. זאת כרית שאמא שלי נתנה לי ואני רוצה אותה״ הסברתי והוא הנהן.
״קדימה בייבי.. בוא נלך״ הוא אמר ואחז בידי כשיצאנו מהבית.הגענו לשכונה שלי ואני נשבע שלא התגעגעתי לכאן בכלל.. וגם לא לתחושה.
הגוף שלי קפא והפחד עלה בכולי בשניה שעברתי בסמטה של הבית שלי.
״היי.. אתה בסדר , לא יקרה לך כלום אני ממש כאן״ מינהו ליטף את ידי והנהנתי.
״האן גיסונג!! מה לקח לך כל כך הרבה זמן לחזור הביתה!״ הקול המוכר נשמע לאוזניי.
הסתובבתי ביחד עם מינהו להביט בו , הלחץ גבר בכל איזור בגופי ואחזתי בידו של מינהו בחוזקה.
״הו.. חתיכת חלאה.. גם אנחנו התגעגענו אליך , רוצה לשחק?״ מינהו אמר והזיז אותי מאחוריו.
״לי מינהו.. בפעם הקודמת שראיתי אותך כאן איתו חשבתי שאני מדמיין.. מה אתם קשורים לעזאזל״ הוא שאל והתקרב מעט כשזזתי אחורה.
״כבוד בשבילי שאתה מכיר אותי חלאה.. בוא נגיד שאם אתה חושב לגעת בילד שלי אתה תצטרך חיבור איברים מחדש אחרי שאסיים איתך״ מינהו אמר והוא גיחך.
״אבל אתה יודע משהו.. אני לא באמת צריך להתאמץ כדי לטפל בטפילים כמוך״ מינהו הוסיף כשפתאום חבורת מאבטחים התגודדו סביב החלאה.
״קדימה.. תעשו את זה , ואם אשמע שתגיע לאיזור הזה שוב..
אתה מחוסל.״ מינהו אמר לפני שהמאבטחים גררו את החלאה מכאן.
״אתה עוד תשמע ממני לי מינהו!״ הוא צעק ונפלתי על הרצפה בהתנשפות.
פאק.. זה היה כל כך קרוב.. זה יכל להסתיים אחרת..
״היי.. זהו זה.. הכל נגמר עכשיו״ מינהו התכופף אליי ונשימתי התגברה כשאלפי תרחישים רצו לי בראש.
״ששש.. תנשום עמוק , אתה יודע שלא הייתי נותן לאף אחד לפגוע בך״ הוא אמר וחפן את פניי והסדרתי את נשימתי לאט.
״מינהו..״ מלמלתי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״שיט.. הדאגת אותי בטירוף״ הוא התנשף בהקלה וליטף את שיערי.
״מינהו זה היה כל כך מפחיד.. מה אם הוא היה מרביץ לך או שהייתי מאבד אותך בגללו?״ אמרתי כשפניתי להביט בו והוא חייך אליי קלות.
״הו בייבי.. נראה לך שמישהו יכול להרביץ לי?
לא היית מאבד אותי בחיים גיסונג.. אין משהו בעולם הזה שיכול להפריד אותי ממך״ הוא אמר ונשקתי לשפתיו במהירות.
הוא הופתע וחפן את פניי בידיו הגדולות והזיז את שיערי אל מאחורי אוזני.
״אני אוהב אותך כל כך.. תודה על הכל מינהו״ אמרתי כשהתנתקנו.
״אני אוהב אותך יותר בייבי.. אל תודה לי , אהפוך את העולם בשבילך״ הוא אמר וחייכתי כשנשקתי שוב לשפתיו הממכרות.
YOU ARE READING
- OUR DESTINY AS SOULMATES -
Romantizmהוואנג היונגין ולי מינהו. שני הגברים המפורסמים ביותר בדרום קוריאה.. הם שחקנים , דוגמנים ומסוגלים לעשות הכל. שום דבר לא באמת חסר להם.. חוץ מהנושא שמעסיק את המחשבות שלהם בלי סוף. הדבר שחסר להם יותר מהכל.. זוגיות. האם בין כל הפרסום והתהילה יצליחו ה...