- OUR DESTINY AS SOULMATES -

27

- פרק מספר 27 -
| נ.מ - מינהו |

״בייבי.. אנחנו צריכים לקנות חליפות לחתונה של היונגין ופליקס״ אמרתי כשגיסונג נח על ברכיי וליטפתי את שיערו.
״הם אפילו לא החליטו על תאריך עדיין..״ הוא אמר.
״נכון.. אבל היונגין אמר שזה יהיה בשבוע הקרוב , אז צריך להתכונן״ אמרתי והוא הנהן והתרומם ממני.
״נלך עכשיו.. אבל כשנחזור אתה מבטיח להמשיך לשחק לי בשיער?״ הוא שאל במתיקות וגיכחתי.
״מבטיח בייבי.. קדימה בוא נזוז״ אמרתי ואחזתי בידו לכיוון היציאה.

לאחר זמן מה הגענו למקום.
״איפה אנחנו? לא הולכים לקניון?״ הוא שאל בבלבול.
״בייבי.. אני לא בדיוק יכול ללכת לקניון״ אמרתי בגיחוך.
״לרגע שכחתי שאתה מפורסם..״ הוא אמר וליטפתי את ראשו.
״יופי״ אמרתי בחיוך ואחזתי בידו.
לקחתי אותו לבוטיק שממנו אני והיונגין קונים את החליפות לאירועים של הסוכנות.. בלי קשר שהמוכרת עושה לנו הנחה.

״לי מינהו! טוב לראות אותך שוב״ ג׳יל המוכרת בירכה אותי לשלום כשנכנסנו.
״גם אותך ג׳יל״ אמרתי בחיוך.
״אז מה..? יש אירוע של הסוכנות? איפה הוואנג היונגין?״ היא שאלה בסקרנות.
״אז זהו.. שהגעתי עם הבן זוג שלי לכאן בשביל-״ התחלתי.
״הבן זוג שלך! אתה צודק.. בגלל זה אתם מחזיקים ידיים! ואו נעים להכיר אותך אני ג׳יל״ היא קטעה אותי ושלחה יד לגיסונג שנראה מובך.
הו.. הבייבי הקטן שלי..
״נעים להכיר גם אותך , אני גיסונג״ הוא אמר בחיוך כובש ולחץ את ידה.
״אז.. כמו שהתחלתי להגיד , באתי עם הבן זוג שלי כדי למצוא שני חליפות לחתונה״ אמרתי והיא פערה את עיניה.
״חתונה? אתם מתחתנים?!״ היא שאלה בהלם.
״הו.. בקרוב , אבל הפעם זה לא אנחנו.. זה הוואנג״ אמרתי והיא הופתעה בשנית.
״מה?! הוואנג היונגין מתחתן? זה חדש..״ היא אמרה וגיכחתי.
״כן.. שלא תדעי ג׳יל.. הוא מאוהב עד מעל הראש.. הילד הזה סובב לו תמוח״ אמרתי וגיסונג הביט בי.
״מה כמו שאני מסובב לך תמוח?״ הוא שאל במתיקות ונשקתי ללחיו במהירות.
״כן בדיוק ככה״ עניתי והוא גיחך.
״בקיצור , כנראה שגם הם יגיעו לכאן כדי לבחור בגדים אבל כרגע.. בואי נתרכז בנו״ אמרתי והיא הנהנה.
״יש לכם כיוון שחשבתם עליו?״ היא שאלה והבטתי בגיסונג.
״יש לנו?״ שאלתי.
״אני מניח שפשוט.. שחור אלגנט?״ הוא אמר והנהנתי.
״מה שהוא אמר ג׳יל.. לגבי גזרה ומדידות.. אני סומך עליך״ אמרתי והיא הנהנה והתחילה בעבודתה.

לאחר שלקחה מידות ממני ומגיסונג התחלנו למדוד חליפות.
אני הייתי הראשון , גיסונג ישב עם רגליים מקופלות לגופו בציפייה וחיכה שאצא מהתא.
וברגע שיצאתי.. הוא לא הפסיק להסתכל עליי.
״אל תסתכל עליי ככה סנאי״ אמרתי באצבע מאשימה והוא הסמיק.
״מה כבר עשיתי״ הוא אמר באנחה וגיחכתי.
״אתה מסתכל עליי כאילו שבא לך לטרוף אותי וזה גורם לי לרצות לעשות את זה לפניך״ אמרתי בכנות והוא גלגל את עיניו וגיחכתי.
״נו.. אז מה אתה חושב?״ שאלתי כשהוא בחן את החליפה שמדדתי.
״אני אוהב את זה..״ הוא התחיל.
״או! מצוין זה היה מהיר..״ אמרתי בסיפוק.
״אבל! אתה לא הולך ככה.. זה מבליט לך את הישבן״ הוא המשיך והתקרבתי אליו בבלבול.
״ומה הבעיה עם זה? קנאי קטן?״ התגרתי והוא שלח אליי מבט מלחיץ והבנתי את עצמי במהירות.
״אוקיי.. אנסה את החליפה השניה ג׳יל!״ אמרתי והוא הנהן ונכנסתי חזרה לתא.
החלפתי לחליפה השניה ויצאתי במהירות.
״מה אומר על זה?״ שאלתי כשהוא לא יכל להוריד את עיניו ממני.
״הלווו? כדור הארץ להאן גיסונג״ אמרתי והוא מיהר להגיב.
״כן! מינהו אותה! אתה חייב לקחת את זה״ הוא אמר בהתלהבות וגיחכתי.
״אני אקח מה שתגיד״ אמרתי והוא הנהן בסיפוק.
״ג׳יל.. אני בוחר את זו , תדאגי עכשיו לגיסונג״ אמרתי וגיסונג התקרב לחבק אותי.
״הו? על מה זה?״ שאלתי וליטפתי את ראשו.
״ככה נהיה כשנתחתן?״ הוא שאל במבוכה.
״הו לא.. כשנתחתן יהיו לנו חליפות הרבה יותר מפוארות ואני אראה לך פי עשר יותר חתיך מעכשיו״ אמרתי ברצינות.
״הו.. מי אמר שאתה חתיך עכשיו..״ הוא אמר במבוכה וגירד בעורפו.
״המבט החרמן שלך״ אמרתי והוא הכה את כתפי וגיחכתי.

״גיסונג.. אתה יכול להכנס למדוד , השארתי לך שתי אופציות בתוך התא״ ג׳יל אמרה וגיסונג מיהר למדוד.
לאחר כמה דקות הוא יצא ופאק.. הוא הדבר הכי יפה בעולם כולו.
״כמה אני נראה גרוע מאחד עד עשר?״ הוא יצא וכיסה את פניו בידיו.
״גרוע? אתה בטוח צוחק.. בייבי אתה נראה מדהים״ אמרתי והורדתי את ידיו מפניו.
״אתה סתם אומר?״ הוא שאל.
״אי פעם שיקרתי לך?״ שאלתי והוא הניד בראשו לשלילה.
״בדיוק.. אתה כל כך יפה בייבי.. אני רוצה שתיקח את זה.״ אמרתי בכנות.
״אבל.. זו רק הראשונה יש עוד אחת״ הוא אמר בהיסוס.
״שום דבר! אתה נראה פשוט מדהים.. אין לך מושג כמה שזה מחמיא לך , מה גם שזה מבליט את הגוף היפה שלך אבל לזה אני אדאג אחר כך..״ אמרתי והוא גיחך והכה את כתפי.
״אז.. אתה בטוח? אני צריך לקחת אותה?״ הוא שאל.
״ללא ספק. פאקינג אליל.״ אמרתי והוא חייך קלות והנהן.
״ג׳יל.. בחרנו , תעשי לי חשבון בבקשה״ אמרתי והיא הנהנה.
״מינהו.. אתה לא משלם על החליפה שלי״ גיסונג אמר.
״תן לי לפנק אותך.. מה אכפת לך?״ עניתי.
״כי זה הרבה כסף מינהו.. זה לא משנה אם יש הנחה״ הוא אמר מעט כועס.
״מיליון וון אחרי הנחה אדון מינהו״ ג׳יל קטעה אותנו והנהנתי.
זאת הנחה משמעותית..
״תפסיק.. אל תכעס , אני רוצה לקנות את זה בשבילך , תן לי ונדבר על זה בבית אוקיי?״ אמרתי כששילמתי לה ויצאנו מהחנות.

נסענו חזרה הביתה וגיסונג לא דיבר איתי כל הנסיעה..
הוא רק הביט מחוץ לחלון ולא אמר מילה.