"סהר?" נקישה על הדלת משתיקה את שנינו.
אני מסמנת לרַאש להיות בשקט.
"כן, מור?" אני עונה.
"שמעתי שהיה לך ויכוח עם אבישי ורציתי לראות שאת בסדר," הוא קורא מעבר לדלת. אני קמה, הולכת ופותחת את הדלת. מור מחייך אליי מתחת לזקנו הלבן. "אני יכול להיכנס?" הוא שואל כשאני לא מזמינה אותו, בשונה מהרגיל.
"כן, כמובן." אני פותחת את הדלת ומתפללת שהאביר לא ישמיע קול.
אני סוגרת את הדלת. "את רוצה לשתף אותי?"
"אתה תבטל את החתונה?" אני משיבה בשאלה.
"את יודעת שלא אוכל לעשות את זה."
"אז לא אשתף אותך." אני מתעצבנת, יודעת שאבישי יצליח לשכנע את מור שזה מקרה חריג שלא יקרה שוב לעולם. כולם מכירים את אבישי כאחד הלוחמים החזקים והאדיבים ביותר במחנה שלנו.
"עקשנית קטנה, אני עושה את זה לטובתך. את יודעת שאם לא תתחתני, לא תהיי מוגנת." הוא חוזר על זה בפעם המי יודע כמה.
"אני עייפה," אני אומרת בכעס.
"אם כך, אתן לך לנוח ואשמח שתדברי איתי כשתירגעי," הוא אומר ויוצא מהבקתה שלי.
אני נושפת בתסכול וחוזרת למיטה שלי. אני מתיישבת לצד רַאש, לוקחת את החתיכה השנייה של הדבש ומכניסה את כולה לפי. הוא צוחק צחוק חם, אבל לא מוכיח אותי על כך. אני מתאפקת לא לבכות והדבש המתוק מסייע לי בזה.
"אני מבין שאת לא רוצה להתחתן."
"לא חשבתי שאני מחצינה את זה כל כך," אני אומרת במרמור.
"למה את פשוט לא מסרבת?" הוא שואל את זה ברצינות?
"זה לא אפשרי בעולם שלנו," אני לוחשת. "אין לנשים זכות לסרב לגבר שמחליט בשבילן. אם זה לא אבא שלהן, זה הבעל, ואם לא הבעל, זה אדון מזדמן אחר."
"אני חושב שאת מגזימה," הוא אומר, אבל אני לא מתכוונת לתת לו להתחמק מזה.
"מגזימה?" אני לא ממתינה לתשובה שלו. "בוא נראה," אני טופחת באצבעי על סנטרי, כאילו אני חושבת. "אתה מסכים איתי שהאישה החזקה ביותר בממלכה היא המלכה?" אני שואלת והוא לא עונה לשאלתי, עד שאני זוקפת גבה ומבהירה לו שאני ממתינה לתשובה.
"כן."
"אז למקרה שהשמועה לא הגיעה לאוזניך, אף שאני בספק, אני רוצה לבשר לך שהמלכה הוצאה להורג כי לא צייתה לגבר. מתברר שגם היא לא חסינה, ואפילו היא הוצאה להורג כי לא הקשיבה לפקודה של גבר."
"כל העולם היה מונח בכף ידה, כל מה שהייתה צריכה לעשות זה להראות את נוכחותה בנשף שהמלך ערך ולא להשפיל אותו מול כל העולם." הוא מתעצבן.
"הוא זה שרצה להשפיל אותה מול כולם. גם אני לא הייתי באה!"
"היית מסרבת לפקודה של המלך?"
YOU ARE READING
סהר
Romantik"אתה חושב שתשרוד את התנאים האלה אדוני?" היא מקניטה. "ישנתי לידך במשך ימים שלמים ושרדתי, מה זה בשבילי מעט אבנים?"
