prespective

פרק 16 - קמפינג בכינרת

נקודת המבט של אלינור:

הסופ''ש שעבר עליי עם מיכאל היה מושלם בלשון המעטה. הוא היה חמוד חכם ומצחיק ונתן לי מקום לגור בו שזה חשוב יותר מהכל. הרכב שלי הגיע ומיכאל הכיר אותי למספר חברים שלו פה, הרגשתי שדברים מתחילים להסתדר לי ושאני יכולה לראות לעצמי עתיד בתקופה הקרובה במקום הזה.

ואז נכנסתי לבניין החברה, ונתקלתי באותם פרצופים קשים שמחייכים לכל אדם שהוא לא אני, שמברכים את כולם לשלום, מתעניינים ושואלים איך עבר הסופ''ש - רק לא אותי. החלטתי שגם אני לא אשאל. אני מעדיפה להתעלם לחלוטין מהקיום שלהם ממש כמו שהם עושים לי מאשר לחוות את ההשפלה הזו שוב.

הצצתי לעבר חדר הישיבות, שם התפרקתי ביום חמישי, ולמרבה האירוניה אותו בחור שעזר לי עמד בכניסה שלו ולידו 2 בחורים נוספים שהתגוששו ביניהם.

הוא כבר הסתכל עליי, חייכתי אליו חיוך צדדי קטן והוא חייך בחזרה וקרץ לי לפני שחזר לשיחה עם 2 המגודלים שעמדו לידו. הלב שלי הלם בפראות בחזי, התגובה שלי הייתה לא רציונאלית וגם לא תקינה במיוחד כשאני מנסה לפתח קשר עם מיכאל. אסור לי להגיב ככה לבחור הזה, הלב שלי לא הלם ככה למיכאל ובילינו סופ''ש מדהים יחד, איכשהו הפעולה הקטנה הזו הוציאה אותי מגדרי.

הם נכנסו שלושתם למשרד הכי גדול ומפואר בבניין הזה - המשרד של סבסטיאן סטרלינג. היה קשה להבין מי מהם הוא סבסטיאן מאחר וכל אחד מהם נטף גבריות והם כולם נכנסו למשרד בביטחון מלא ובגישת ה'כולכם על הזין שלי'

''היי, אני אמה'' קפצתי בבהלה כשמישהי מהממת עם שיער קצר ועיניים ירוקות הבהילה אותי. ''היי, סליחה, נבהלתי'' חייכתי אליה והיא צחקקה. ''את החדשה נכון? מישראל?'' היא שאלה והנהנתי. מעניין מה היא רוצה שאעשה, למי להגיש קפה או איזה שירותים לנקות עכשיו. ''אני המזכירה של סבסטיאן, הבעלים. שבוע שעבר לא יצא לנו להתראות כי התלוויתי אליו ואל רוברט לפגישת העסקים שלהם. איך הולך לך פה?'' היא התעניינה? לפחות ככה נדמה לי. זו הפעם הראשונה שמישהו מפה שהוא לא ממחלקת משאבי אנוש וזה לא התפקיד שלו - נחמד אליי.

''בסדר... ההתחלות תמיד מסובכות. אבל יהיה בסדר'' אמרתי לה והיא הנהנה בהבנה. ''לא הכרת אנשים חדשים? כולם פה ממש נחמדים'' היא אמרה ולא הצלחתי לעצור את עצמי מלגחך. אחרי זה שמתי את ידי על הפה שלי בבהלה ומלמלתי סליחה. כן, ממש נחמדים.

''מתייחסים אלייך לא יפה?'' היא שאלה וכיווצה את גבותיה, כאילו מתקשה להאמין שאנחנו מדברות על אותם אנשים או עובדות באותו המקום. ''לא יודעת, אולי אני רגילה ליחס אחר. אבל מתעלמים ממני לחלוטין,'' החלטתי לשתף אותה והיא נראתה מבולבלת. כן, תנחשי איזו מבולבלת אני.

''בואי נצא לשתות קפה, יש פה בית קפה טוב ממול'' היא הציעה לי וחייכתי. ''צריך לשאול מישהו או...?'' שאלתי בחוסר הבנה והיא צחקקה. ''את איתי. הכל בסדר'' הרגיעה אותי ולקחה את תיק הצד שלה.

''איך שיקגו?'' שאלה כשהתיישבנו, ''כמו ספה שנראית ממש נוחה אבל כשאת מתיישבת את מגלה שהיא קשה ולא נעימה.'' אמרתי בכנות והיא צחקה, ''זה תיאור מדויק.'' היא אישרה וחייכה אליי חיוך רחב.

''איפה היית חוץ משיקגו וישראל?''

''טיילתי הרבה בעולם, איטליה צרפת פולין מישיגן ספרד אוסטרליה, תאילנד הפיליפינים...''

''חתיכת תיירת. מה הטיול הכי טוב שעשית?'' היא שאלה ולגמה מהקפה שלה, חייכתי אליה,
''קמפינג בכינרת.''
''נאמנה למקורות, אהבתי. קפה או תה?''
''תה''
''מזל?''
''אריה''
''בן זוג?''
''אין''
''תחביב?''
''לקרוא ספרים, לשמוע שירים. ליצור פרסומות'' מה שאמרתי כנראה עניין אותה כי היא הרימה את גבותיה והניחה את ספל הקפה שלא עזב לה את היד בדקות האחרונות. ''אז את מסוג האנשים הנדירים שעובדים במה שהם אוהבים?''

''עדיין לא יצא לי להתעסק בזה, אבל אני מקווה שאהיה מישהי כזו. את לא אוהבת את העבודה שלך?'' שאלתי אותה והיא צחקה. ''אל תביני אותי לא נכון. אולי יש אנשים שאוהבים להגיש קפה לבוס החתיך בטירוף שלהם כל בוקר ולסדר לו את כל הפגישות, אבל לא נראה לי שזה הייעוד שלי,'' היא אמרה וגיחכתי. ''אז סבסטיאן סטרלינג חתיך?'' שאלתי בהתעניינות.

''חתיך שזה כואב,'' היא הודתה, והניחה את מרפקיה על השולחן. ''את דלוקה עליו?'' נגסתי ביס בקרואסון שהיה על הצלחת שלי. ''לא, מה פתאום. שכבנו כבר,'' היא קרצה ונחנקתי.

''הוא אפילו יותר טוב במיטה מאשר בעבודה,'' היא החליטה להתעלל בי וצחקה. שתיתי כוס מים ונשמתי אוויר עמוק. וואו, הבחורה הזו לא אוהבת לשמור פרטים לעצמה. ''אבל הוא לא טיפוס של זוגיות. הוא הזהיר, לא פיתחתי ציפיות. הוא קשוח מדי, קשה מדי. אני אוהבת את הבחורים שלי רכים יותר'' היא אמרה והמהמתי בהבנה.

גם אני אוהבת אותם רכים, נחמדים וג'נטלמנים. עניין אותי מי הוא סבסטיאן סטרלינג המדובר, וכשאני ואמה חזרנו לבניין החלטתי לחפש בגוגל. אמה הלכה למשרד שלה והוצאתי את הטלפון שלי. 'סבסטיאן סטרלינג בעלים של חברת פרספקטיב' חיפשתי בגוגל. היו אלפי תוצאות ונכנסתי מיד לתמונות.

הלב שלי קפא.
רגע.
זה לא?........