Kill anyone for you

~15~

נקודת מבט: היונג'ין

"אהה~~ פליקס... כןן~~~" גנחתי כשפליקס מצץ את הזין שלי לתוך פיו.
"פאקק~~ פליקס.. אתה משגע אותי~~"
"מממ~~ ליקס~~" גנחתי כשהרגשתי את הלשון שלו סביב איברי בזמן שהמים החמים של האמבטיה זורמים עלינו.
"אהה.. פאק~~" העפתי את ראשי לאחור ותפסתי בשיערו והזזתי את ראשו יותר מהר כשעמדתי לגמור.
"שיטט~~ אני גומרר~ פליקס.. תוציא את זה..." גנחתי לפני שגמרתי.
"אההה~~" הוא לא הוציא אותו מהפה, רק אחרי שגמרתי. ונראלי שהוא בלע את זה.
"וואו פליקס.. אתה מטורף." נשענתי על קיר האמבטיה.

"פאק!" התעוררתי מהחלום הכי רטוב שהיה לי בזמן האחרון. פליקס מוצץ לי את הזין באמבטיה. מהמם.
הרמתי את השמיכה מעט וראיתי כתם קטן על הטרניג שלבשתי. התרוממתי טיפה ולקחתי את הטלפון שלי שהיה מוטען על השידה שליד המיטה. השעה 1:36... פליקס ער? לפעמים הוא נשאר ער בשעות האלה. אולי הוא עושה מסיבת פיג'מות עם ג'יסונג.

'ליקסי שלי'
"היי ליקסי, ער?" שלחתי לו הודעה וחיכתי שיענה. בנתיים קמתי לקחת בקבוק מים מהמקרר הקטן שהיה בחדר המלון שלי. צלצול הודעה נשמע ברקע ועזבתי הכל כדי לרוץ לטלפון.
"היי ג'יני! כן! אני וג'יסונג עושים מסיבת פיג'מות! איך אתה? למה אתה ער?" הוא נשמע שמח. ידעתי. כל פעם שג'יסונג בא לישון אצלנו הם עושים מסיבת פיג'מות עד מאוחר.
"אני מתקשר אליך עכשיו. ואני בסדר. חלמתי עליך." כתבתי והתקשרתי אליו.
"באמת? על מה חלמת?  זה היה סיוט? בגלל זה התעוררת?" הוא שאל כשענה לשיחה שלי. אני מאוהב.
"חלמתי שאתה מוצץ לי את הזין כשאנחנו מתקלחים. ולא, הסיוט הכי גדול שלי הוא לאבד אותך." השבתי עם חיוך על פניי.
"אה, וואו. אמריקה עושה אותך חרמן היונג'ין?" אני יכול להתערב שהוא מסמיק.
"יכול להיות, אבל זה רק ממחשבות עליך. אני רק צריך תמונה שלך בלי חולצה ועומד לי." וזה נכון.
"ללכת לשירותים?" אוי אלוהים תציל אותי.
"לא ליקסי, גמרתי מהחלום.  מה אתם עושים עכשיו?" הייתי חייב להעביר נושא לפני שיעמוד לי שוב.
"אנחנו רואים סרט ואוכלים פופקורן. יורד קצת גשם בחוץ" הרבה זמן לא היה גשם בקוריאה, מזג האוויר בזמן האחרון קצת לא יציב.
"הבנתי. הדלקתם את האח? אתם מכוסים? תשתו שוקו חם להתחמם קצת או שתדליקו את המזגן על חום." כשיורד גשם בקוריאה אפשר לקפוא מהקור שיש בחוץ. חשוב לי שהוא ישאר חם כדי שלא יהיה חולה.
"ניסינו להדליק את האח אבל לג'יסונג כמעט נשרפה הגבה אז ויתרנו על זה, אבל כן הדלקנו את המזגן על חום!" כמובן, מה ציפיתי.
"אני שמח.  הוא לידך? הוא דיבר עם מינהו?" שאלתי ולקחתי את בקבוק המים שהפלתי על הריצפה ממקודם.
"כן הוא התקשר אליו לפני שאתה התקשרת." הוא לא ישן? יש לבחור שעות שינה מסודרות.
"בסדר ליקסי. אני הולך לישון, מחר יש לנו יום ארוך.  תלכו לישון גם אתם, אל תשנו מאוחר מידי. בסדר?" נכנסתי למיטה אחרי שכיביתי את האור.
"בסדר ג'יני. שהיה לך לילה טוב, תשמור על עצמך מחר, אתה מבטיח?" אני לא יכול להבטיח הכול לי פליקס.
"אני מבטיח. אוהב אותך, לילה טוב, מלא נשיקות." הבטחתי ועשיתי קול של נשיקה לטלפון.
"לילה טוב ג'יני, גם אני אוהב אותך! מלא מלא!" הוא עשה כמוני ועשה קול של נשיקה לטלפון.
לילה טוב ליקסי." השבתי וניתקתי את השיחה.

נקודת מבט: מינהו

לא הצלחתי להירדם אתמול בלילה ממחשבות על ג'יסונג, אז הייתי חייב להתקשר אליו, לשמוע את הקול היפה שלו. הוא סיפר לי שהוא ופליקס רואים סרט עם פופקורן, שיורד גשם, ושכמעט נשרפה לו הגבה כשניסה להדליק את האח. באותו רגע כמעט לא נשמתי. למזלי הוא בסדר עכשיו.
הייתי חייב לשמוע את הקול שלו לפני שהלכתי לישון. אני לא רגיל לישון לבד, אני מתגעגע אליו, אני לא ישן בצד שלו במיטה הזאת, ואני מחבק את הכרית הכי ארוכה שמצאתי כדי לחשוב שזה ג'יסונג, אבל שום כרית מזדיינת לא משתווה אל הגוף היפה שלו. חיבקתי את הכרית הזאת כמו שאני מחבק אותו בלילה ועצמתי את עיניי.

"בוקר טוב לכולם. אני מקווה שאתם יודעים טוב מאוד למה אתם פה. יש לנו צוות לחסל. צוות חזק מאוד וחדר מטרה. אנחנו הולכים להשלים את המשימה הזאת בחודש וחצי האלו. אני מבקש מכולם להיות עירניים ככול האפשר ולהיות עם הנשקים שלהם מהרגע שאנחנו יוצאים מהחדרים עד הרגע שאנחנו נכנסים לחדרים בחזרה בלילה. מובן? יופי. היום אנחנו נצא אל המשימה הראשונה שלנו, לחסל את ראש המאפיה שלהם. יש לנו מיקום שלו. כולם ב6:30 מחוץ לחדרים. יש לכם ארבעים דקות להתארגן. מעכשיו."
הבוס הוציא אותנו מהחדרים למסדר בוקר שכנראה יהיה כל בוקר עם נאום של רבע שעה. למה לחפור כל כך הרבה זמן? ועוד בבוקר? עוד לא הספקתי לשים חולצה וכבר הייתי צריך לצאת החוצה. בן זונה דפוק.

"מינהו." היונגין קרא לי מצידי. המהמתי כ'מה?' בקול עייף.
"בוא נהרוג אותו קודם." הוא מתכוון לבוס.
"אוקיי" הוצאתי את הנשק שלי מהכיס האחורי של הטרניג בעדינות אבל היונגין מיהר להכניס אותי לתוך החדר שלי בחזרה לפני שהספקתי לעשות משהו.
"לא התכוונתי לזה באמת אתה יודע" חבל.
"טוב, אני כן." אני רציני לגמרי.
"הייתי יכול לסיים את כל הסיפור הזה ולחזור לג'יסונג שלי." דמעות עלו בעיניי ונפלתי על המיטה עם הפנים לכרית.
"אוי מינהו, בוא נתארגן ונסיים עם זה כמה שיותר מהר ואז נוכל לחזור אליהם, נו, בוא" הוא נתן סטירה לישבני וקמתי במהירות להרביץ לו בחזרה.
"סליחה!! סליחה!! מצטער!!" הוא גיחך וחייכתי לעצמי.

הוואנג הוא היחיד שמבין אותי. אחרי ג'יסונג כמובן. ג'יסונג הוא הכול בשבילי. הכול. והתכוונתי לזה שאמרתי לו שאני אעשה הכול כדי לחזור אליו. גם אם זה תלוי במישהו מהצוות שלי. אני אהרוג את כולם, בשבילו.