Kill anyone for you

~22~

נקודת מבט: ג'יסונג

היום אני נכנס למרתף למשך זמן לא ידוע. זה יהיה מוזר, במיוחד העובדה שממש קומה מעליי תתרחש מלחמה. ומינהו כולל בה. הוא אמר שאסור לנו לצאת מהבית כל עוד זה מקרה חרום וחייבים לעזוב. אני מקווה שהמקום הזה הוא כמו שמינהו אמר. שהוא נקי ויפה.

"אוקיי. רק אנחנו יודעים על זה. אני הולך להראות לך את הכניסה עכשיו." הלכנו למטבח ומינהו הסביר לי מאיפה נכנסים למרתף.
"תמשוך את בקבוק הצ'ילי." חיפשתי את הבקבוק שעל המדפים ומשכתי בו. לפתע, הקיר נפתח לשניים ואיפשר לנו כניסה סודית למרתף. ואחרי כמה שניות, הוא נסגר ובקבוק הצ'ילי התחלף עם דמות של כלב.
"הבנת? אתה צריך להיכנס כשהדלת מתפצלת. עכשיו, תלחץ על ראש הכלב." לחצתי על הכלב והקיר נחצה לשניים שוב וחזר לקדמותו עם בקבוק הצ'ילי.
"וואו... זה הדבר הכי מגניב שראיתי! יש שם חדר סודי!" התלהבתי.
"שנכנס?" מינהו שאל והנהנתי.
משכתי בבקבוק הצ'ילי, הקיר התפצל ונכנסנו לבפנים ביחד.
באמת יפה פה כמו שהוא אמר. יש פה מיטה ענקית עגולה, בר שכולל מטבח עם עוזרת, חדר שירותים ומקלחת, ואפילו מרפאה קטנה למקרה שמישהו נפצע.
"האן, תכיר, זאת ג'ניס. היא העוזרת פה בחדר למקרה ותצטרך משהו. היא יכולה להכין לך לאכול ולשתות, או לעזור לך בכל מה שאתה רק צריך." התקרבנו אל הבר ומינהו הכיר לי את העוזרת פה בחדר. היא נראת חמימה ורכה. אני חושב שאני אסתדר איתה.
היא חייכה חיוך חם ולחצה את ידי.
"ג'ניס תכירי, האן ג'יסונג. בן הזוג שלי. הוא יהיה פה למשך זמן לא מוגדר. אני מקווה שתסתדרו ביחד." מינהו הציג אותי וג'ניס הנהנה.
"האן. אני צריך לדבר איתך." הוא לקח את ידי ומשך אותי אל המיטה.
"אני צריך להסביר כמה דברים. אני לא אוכל להיות פה. אני צריך להשגיח על הבית, אם אהיה פה והם יפרצו, הם יגלו על המקום ויבואו גם אליך. מובן?" הוא כזה סקסי כשהוא מדבר ככה
הנהנתי והוא המשיך.
"יופי. יש כאן את ג'ניס מה שאומר שאתה לא לבד פה ואין לך ממה להילחץ. תכף אראה לך עוד משהו. בנתיים הכל מובן?" וואו.
"כן" אני נלחם עם עצמי.
"עכשיו בוא איתי." קמנו מהמיטה והלכנו אל הבר שוב רק שהפעם נכנסנו אל הבר.
"תראה. כאן יש עוד דלת סודית. אם קורה מצב שהם מצליחים לפרוץ גם לחדר הזה, אתה נכנס לכאן. כאן אתה הכי בטוח. ברור?" התקופפנו מתחת לבר ושם גיליתי עוד דלת סודית בתוך החדר הסודי הזה.
הנהנתי וחזרנו אל המיטה.
"אני יודע שאתה עדיין כועס עליי. אני מצטער אבל אין לי שום דבר לעשות עם זה. אתה יודע שאני אוהב אותך. ואני יודע שאתה אוהב אותי. אני מבטיח שאני אגרום לזה להיגמר כמה שיותר מהר. בסדר? אם אתה צריך משהו, תתקשר אליי. אני אעדכן אותך אם קורה משהו חיובי." ישבנו אחד מול השני על המיטה כשאנחנו מחזיקים ידיים.
"האן. תגיד משהו. בבקשה." הוא חיזק את האחיזה שלו בידיי ורק הסתכלתי עליו עם דמעות בעיניי.
"תדבר איתי האן. תגיד לי מה קורה." דמעות זלגו מעיניי והוא פתח את ידיו לחיבוק. נכנסתי לבפנים וחיבקתי אותו חזק.
"תשמור על עצמך בשבילי מינהו. אני אתגעגע אליך ואדאג לך." לחשתי.
"אני אשמור על עצמי. רק בשבילך." הוא השיב וחיבקתי אותו חזק יותר.
"אני אוהב אותך האני." הוא לחש לאוזני.
"גם אני אוהב אותך מינמין." הרמתי את ראשי ונשקתי לשפתיו בעדינות. הוא זרם עם הנשיקה והחזיק בפניי.
"יש לך זמן להישאר איתי?" התנתקנו מהנשיקה והסתכלנו אחד לשני בעיניים.
"אני לא יודע. זה יכול לקרות בכל רגע. או שזה בכלל לא יקרה, זה רק תחושת בטן של הבוס. אבל אתה כאן לכל מקרה." הנהנתי. "אתה יודע מה... בוא נישאר בחוץ. אם יקרה משהו השומרים שלי יודיעו וישר תיכנס לפה." חייכתי וחיבקתי אותו שוב חזק.
"תודה מינהו. אני אכנס לפה כמה שיותר מהר אם יקרה משהו." התנתקנו ויצאנו מהחדר.

"אז, אתה רעב? אני יכול להכין לך משהו לאכול." מינהו הציע והתיישבתי על השיש.
"פנקיקיים!" חייכנו.
"תחכה פה, אני כבר חוזר." הוא נכנס לשירותים עם סינר בידו. מה יש לו לעשות בשירותים עם סינר?
"אחרי כמה דקות הוא יצא רק עם סינר וטרניג בלי חולצה, מה שהבליט את הידיים השריריות שלו והחזה שלו.
"וואווו מינהו!! קמת על הצד הסקסי שלך היום?? מותר לך להיות ככה רק בבית!" הוא נעמד בין רגליי עם חיוך ומיששתי את ידיו הגדולות.
"רק בשביל העיניים היפות שלך." הוא נשק לשפתיי והתחיל להכין את בלילת הפנקיקיים.

"תרצה פירות ליד הפנקיקיים?" הוא שאל והנהנתי.
"מוכן." הוא הגיש שתי צלחות מלאות בפנקיקיים עם מייפל תותים ופטל מפוזרים בצורת לב.
"וואו מינהו! זה חמוד מצידך!" התיישבתי על השולחן מולו והתחלנו לאכול.
"בהתחלה חשבתי על לעשות צורה אחרת, אבל וויתרתי על זה." הוא גיחך והכניס פטל לפיו.
לקח לי זמן להבין למה הוא מתכוון, אבל כשהבנתי, הסמקתי והמשכתי לאכול.

"אני שמח שהיה לך טעים בייבי. מה אתה רוצה לעשות עכשיו? אני נשאר איתך בבית עד שיעדכנו על הצפוניים." חייכנו והלכנו אל הספה אחרי שסיימנו לאכול.
התיישבתי בחיכו של מינהו והוא כיסה אותנו בשמיכה.
"רוצה לראות סרט?" הצעתי.
"כן. תבחר אתה." הוא הסכים ונתתי לראשי ליפול אחורה על כתפו.
בחרתי את הסרט שמתאים בדיוק לתקופה שאנחנו נמצאים בה והפעלתי.

"מינהו?" קראתי לו כשהגיעה סצנה עצובה בסרט וסובבתי את ראשי אליו.
"כן נסיך?" הוא השיב והסתכל עליי.
"אני אוהב אותך" לחשתי.
"גם אני אוהב אותך" הוא לחש בחזרה. משכתי בעורפו וקירבתי אותו אליי לנשיקה עדינה.

אני מאוהב בו כל כך. הוא הגבר שתמיד חלמתי עליו. שאוהב אותי, שדואג לי, שמבשל לי, ששומר עליי, שעושה הכל כדי שיהיה לי טוב. והנה אני מתנשק עם אותו הגבר שהגשים את החלום הכי גדול שלי. להיות מאוהב.