נקודת מבט: היונג'ין
*שבועיים לאחר העזיבה*
עוד חודש אני חוזר לפליקס שלי. לילד שלי. לאפרוח הקטן שלי. אבל נפצעתי בבטן. או יותר נכון, ירו בי בבטן. איבדתי המון דם, עכשיו אני בבית חולים פרטי שהבוס שלנו שכר. אני כרגע על מיטת בית חולים מחכה שיכניסו אותי לניתוח כדי להוציא את הכדור. לרופאים אין כל כך ברירה אלא להוציא אותי חיי כי אם לא הם ימותו ביחד איתי.
מהרגע שירו בי, אני לא זוכר כלום. שום דבר. רק זוכר שהרגשתי מכה חזקה מאוד בבטן, שנפלתי על הרצפה ומאז ראיתי שחור. שום דבר אחר.
נקודת מבט: מינהו
*יריות*
"לעזאזל!!!!" צעקתי והתקופפתי אל מאחורי הסלע, איפה שהיונגין שכב, מדמם מהבטן.
"היונגין, היונגין! היונגין תענה לי!!!!" צעקתי אליו בזמן שעם יד אחת ניערתי את פניו ועם ידי השניה כיסיתי את פצעו. הורדתי את ג'קט החליפה שלי, גלגלתי אותו ככדור לחצתי על הפצע ונתתי לדם להיספג בג'קט.
"היונג'ין!!!! פאקינג תענה לי!!! אתה לא יכול למות לי עכשיו!!!!" צרחתי.
עליתי בחזרה ללמעלה, כיוונתי, ויריתי בראש למי שירה בהיונגין.
"מזדיינים!!!!" צעקתי וראיתי עוד שתיים נופלים מהיריות שלי.
'קדימה מינהו, תהרוג אותם בשביל היונגין.' אמרתי לעצמי והמשכתי בעבודתי.
"אדוני אתה מגזים. בבקשה תעזוב אותו-" אמר אחד מהאנשים שלי.
"תעוף ממני לפני שאתה הופך להיות אחת מהגופות פה." הסתובבתי אליו והמשכתי להחטיף אגרופים במי שירה בהיונגין, בזמן שלקחו אותו לבית החולים שהבוס שלנו שכר.
"תשרוף אותו. לא אכפת לי. שלא ישאר שום זכר ממנו." הוריתי לאיש שלי. קמתי מאותו אמריקאי ונכנסתי לואן שם חיכה לי הנהג הפרטי שלי ובואן השני היו האנשים שלי. אלא שנשארו.
"כן אדוני!" הוא צעק מאחורי ואחרי כמה שניות התחלתי להריח את העשן. בדיוק מה שרציתי להריח.
"אדוני לנסוע לבית המלון או לבית החולים?" שאל הנהג.
"לבית חולים. ותעשה את זה מהר בבקשה." הוא הנהן ונסע במהירות לבית החולים בו היונג'ין נמצא.
נקודת מבט: היונג'ין
"אדון הוואנג? אתה שומע אותי? אדון הוואנג?" המשפט הזה הדהד בראשי לאחר כמעט שלוש שעות שלא ראיתי כלום, אני לא זוכר שום דבר... איפה אני למען השם? למה אני בלי חולצה? איפה פליקס ומינהו? ולמה כואבת לי הבטן כל כך?...
"אודני? אתה נמצא כרגע בהתאוששות מניתוח. יש מקמות שאתה מרגיש בהם כאב? אשמח אם תגיד לי." קול גברי שאל אותי כשלאט לאט פקחתי את עיניי. איזה ניתוח עברתי?
"כואבת לי הבטן... אתה יודע איפה מינהו.. או פליקס שלי..." אני מרגיש שיכור...
"תסלח לי? אני לא מכיר את האנשים האלה אני מצטער. אמרת שכואבת לך הבטן נכון? זה מהניתוח אדוני. אני אזריק לך עכשיו זריקה נגד כאבים, בסדר?" הוא מדבר הרבה...
"וואו תסתום כבר ותעשה את העבודה שלך.." איפה הילד שלי... אני מתגעגע אליו...
"היונגין??? תודה אלוהים שאתה חיי!!! חשבתי שאתה מת!!!" עוד קול גברי נכנס לחדר והחזיק את פניי.
"מי אתה... תעוף ממני.. אתה יודע איפה פליקס שלי? אני מתגעגע אליו..." דמותו של פליקס עלתה בראשי ונזכרתי עד כמה יפה הוא. השיער שלו.. הנמשים שלו.. השפתיים העבות שלו.. המותניים הצרות שלו.. הוא כל כך יפה..
"אתה דביל. אתה באמריקה ופליקס בקוריאה. דפוק אחד." הוא צחקק ועדיין ניסיתי להבין מי זאת קוריאה ולמה אני נמצא בתוך אמריקה.
"מי אתה ולמה את קורא לי ככה? אתה יודע מי אני?" הרמתי אצבע מאשימה לכיוון זה שישב לצידי.
"אני לי מינהו. מותר לי לקרוא לך איך שאני רק רוצה. וכן, אני מכיר אותך יותר טוב משאתה מכיר את עצמך." הוא צחקק שוב. אההה, רגע, זה לי מינהו? לי מינהו הטמבל שמזיין כל דבר שזז?
"אתה לי מינהו?" התרוממתי טיפה אבל הפלתי את עצמי אחורה כי הייתי עייף מידי בשביל לזוז.
"כן. לי מינהו האחד והיחיד." למה הוא יודע איפה ליקסי שלי??
"ואיך אתה יודע איפה ליקסי שלי?? הוא שלי ורק שלי ורק שלי!!" התעצבנתי עליו.
"כי גם לי יש האני שלי והוא שלי ורק שלי ורק שלי וגם לך יש אחד ובמקרה הם חברים מאוד טובים אז אני יודע איפה הוא." לא הבנתי כלום
"בסדר. אתה התקרבת לפליקס שלי?" שאלתי שוב
"אוי אלוהים. לא אני לא הקרבתי לפליקס שלך. תעזוב אותי כבר!" הוא התרווח על הכורסה שישב עליה.
"בסדר תשתוק. אני רוצה לישון..." זזתי במיטה וניסיתי למצוא תנוחה טובה לישון בה.
נקודת מבט: מינהו
בזמן שהיונגין זיין לי את המוח על זה שפליקס שלו ורק שלו, צילמתי הכל וכשהוא נרדם, שלחתי להאן שיראה עם פליקס כי אני נשבע, זה הדבר הכי מצחיק ששמעתי בזמן האחרון. הוא נשמע מסטול ושיכור של החיים.
הילד הסנאי שלי
היי האני, מה קורה? אני שולח לך סרטון, תראה אותו ביחד עם פליקס בסדר?" שלחתי לו עם חיוך קטן.
•סרטון
"היי מינהו! נצפה בו עכשיו!" הוא שלח וחיכיתי לתגובה שלו.
נקודת מבט: פליקס
ליקסי!! מינהו שלח לי סרטון והוא רוצה שנראה אותו ביחד!!" ג'יסונג רץ אליי מהסלון עם הטלפון בידו וחיוך גדול.
"באמת?? תראה לי!!" הוא התיישב לידי במטבח והפעיל את הסרטון שהיונג'ין שוכב על מיטת בית חולים בלי חולצה, נראה שיכור ולא איתנו, מדבר על זה שאני שלו ורק שלו ורק שלו. הוא היה כל כך מצחיק וחמוד, אבל הדבר היחיד שלא הבנתי הוא למה הוא על מיטת בית חולים, בלי חולצה.
"ג'יסונג... למה הוא בבית חולים.. קרה לו משהו?!" שאלתי בלחץ.
"מה.. ליקס אני לא יודע.. קח תדבר עם מינהו" הוא התקשר למינהו ונתן לי את הטלפון.
אם קרה לו משהו אני אשתגע. אני יודע שזאת עבודה מאוד מסוכנת אבל בכל זאת... הוא הבטיח לי שישמור על עצמו. זה נשמע כאילו השתגעתי אבל מה אם זה רציני?
YOU ARE READING
Kill anyone for you
Actionהם שני הגברים הכי חזקים בדרום קוריאה. הם מנהלים את המאפיה , המקום שבו אתה לא רוצה להסתבך. וגם אנחנו.. לא רוצים להסתבך. •תוכן מיני •אלימות •מילים גסות •מינסונג •היונליקס
