מפקדת על עקבים

פרק 12

******
״אני יודעת שהבטחתי שאני אחשוב על זה אבל... אני פשוט לא חושבת שאני יכולה להיות יותר מידידה איתו״
ישבתי על מיטתי בצהריים לאחר הלימודים והסברתי לויקי שהתעקשה להבין מה קרה לי. היא נאנחה ועצמה את עינייה לרגע ואז יישרה אליי את מבטה.
״את גם ככה מנסה לשכוח את דניאל נכון? וזה לא סוד שאתם מסתדרים מעולה. אז למה שלא תנסי את זה בנכם? אולי אפילו תמצאי את עצמך מביטה בו בזווית שונה״
ויקי הסבירה בחזרה את עמדתה.
״אני...״ נאנחתי לרגע ״אני מבטיחה לחשוב על זה״ הינהנתי.
״יופי מצויין!״ היא קפצה ממקומה ורגע הרגשתי כאילו החלפנו תפקידים.
״אז רוצה לספר לי למה את כל כך שמחה?״ הבטתי בה בחשדנות.
היא חייכה חיוך טומן סוד והתיישבה לידי.
״טובי״ היא אמרה.
״הוא חיבק אותי ואמר שהוא לא רצה שככה יצאו הדברים ולא ככה היא דימיין את עצמו מזמין אותי לדייט ראשון אבל-״
״תשתקי! הוא הזמין אותך לדייט? למען ה׳ למה לא אמרת לי??״ טילטלתי אותה
״ובכן, עכשיו אני מספרת לך״ היא משכה בכתפייה בסתמיות.
״ועוד אני מבלבלת פה את השכל! מה את נותנת לי לברבר פה שעה?!״ קראתי בהתרגשות כאילו אותי הזמינו לדייט.
״בכל אופן״ היא כיחכחה בגרונה ברשמיות.
״יש לי דייט היום עם טובי״ היא התאפקה לא להתרכש יתר על המידה.
״וואו! אני כל כך שמחה שדברים מתחילים להסתדר״ חיברתי אותה. היא הינהנה.
״דרך אגב, החלטתי שאני מספרת לאמא שלי״ התרחקתי ממנה והשפלתי את מבטי.
״את בטוחה בזה?״ היא שאלה בהיסוס.
נאנחתי והרמתי את ראשי בחלטיות.
״כן. אני יעשה את זה״
לפתע דפיקה נשמעה בדלת.
גילגלתי את עיניי והפטרתי לעברה שאני אפתח.
פתחתי את הדלת וראיתי את כריס במבט מודאג.
״אני יכול לדבר עם ויקי לרגע?״ הוא שאל במתח.
לבשתי את המבט הכועס שלי והשבתי
״לא, ואם לא איכפת לך....״
״ויקי!״ הוא חתך אותי באמצע ודחף אותי הדיצה כדי להכנס.
״ויקי אני מצטער״ הוא התקדם לעברה במהירות.
היא מצידה, כשראתה אותו התרחקה אחורה עד שנפלה על המיטה והביטה בו בעיניים פעורות ומפוחדות.
״לך מכאן״ היא מילמלה בפחד.
אחזתי בזרועו וניסיתי למשוך אותו לכיוון היציאה.
״היית צריך לחשוב על זה קודם כריס״ השחלתי הערה.
״בבקשה ויקי, תני לי רק להסביר״ הוא התעלם ממני ולא זז ממקומו למרות מאמצי.
״אמרתי עוף מפה!״ ויקי צעקה.
הוא הביט בה במבט כאוב ועזב באותה המהירות שהגיע.
סגרתי את הדלת ושהסתובבתי מצאתי את ויקי אוחזת ברגלייה ומחבקת אותן ודמעות נופלות מעינייה. היא לא שולטת בזה, יש לה טראומה.
״היי! היי! למה את בוכה?״ התיישבתי לידה וחיבקתי אותה
״אני יודעת שהוא מפחיד אותך אבל הוא לא מהווה לך סכנה את יודעת.״ לחשתי מאחורי גבה.
היא הינהנה באיטיות כאומרת שהיא כבר יודעת את על זה.
היא צריכה זמן.
״חוץ מזה את לא יכולה לבכות ביום של הדייט הכי חשוב בהיסטוריה נכון?״ הרחקתי אותה ממני והיישרתי את מבטה אליי.
היא ניגבה את דמעותיה בעזרת כף ידה ופלטה ציחקוק לא רצוני.
״ככה אני אוהבת אותך״ חייכתי.
״טוב, אני צריכה ללכת לאמא שלי ולבשר לה משהו שעומד לפרק את המשפחה שלי למרות שהיא כבר מפורקת אם תשאלי אותי״ אמרתי בצניות וקמתי. לקחתי חפצים נחוצים כמו הפלאפון שלי וכסף והלכתי לכיוון היציאה.
״טיילור״ שמעתי את ויקי. הסתובבתי בשאלה.
״תודה״ היא חייכה.
******
״היי סאם״ חייכתי לעבר הנהג שעבד בביתי.
״היי טיילור מה שלומך מתוקה?״ הוא חייך בחביבות.
״בסדר״ הינהנתי.
נכנסתי לבייתי, זו הייתה כבר שעת ערב.
״היי״ קראתי ביובש כדי לדעת מי נמצא בבית.
הטלוויזיה הייתה דלוקה כשהווליום בשיאו ואימי ישבה מול הטלוויזיה בידיים שלובות, מבטה לא היה סימפטי במיוחד.
כיסא אחד היה הפוך על הריצפה וניגשתי להרים אותו.
הבטתי לעבר אבי בהה בנקודה מסויימת באוויר ביאוש וידייו הונחו על מתניו.
״אז מה נשמע?״ שאלתי תוך כדי שאני מנמיכה את הקול של הטלוויזיה.
״אבא בגד בי״ אימי פלטה.
״טיילור לא אמורה להתערב בזה״ אבי זרק לאוויר.
״אני כבר יודעת את זה״ הערתי.
הם הביטו בי בהלם.
״כן״ הינהנתי
״תפסתי אותך עם הבלונדינית ההיא״ חייכתי חיוך ציני לעברו.
״רציתי להקיא״ הוספתי.
״אני לא מאמינה, זה קרה במיטה שלי? ישנתי עליה לילה אחרי זה??״ היא צעקה לעברו.
״איך אתה לא מתבייש??״ היא הרימה את הכיסא וכמעט זרקה עליו אבל ברגע האחרון התחרטה.
״אתה לא שווה את זה״ היא זרקה אותו חזרה לריצפה. שביליי דמעותיה שכנראה הספיקו להתייבש עד שהגעתי, נרטבו שוב והיא הניחה את תיקה על כתפה.
״אני אהייה אצל אמא שלי. אני רוצה להתגרש. העורך דין שלי ידבר עם עם שלך״ ויצאה בטריקת דלת.
אבי נאנח ונכנס לחדר העבודה שלו.
כמובן, אני לא קשורה אלהם בכלל.
יש את טיילור ויש את ההורים של טיילור, החבילה באה בנפרד.
נאנחתי ובלעתי את כאבי פנימה חזרה. לפחות הוא ביפר לה בעצמו ולא הייתי צריכה להגיד משהו בנושא.
שתיתי משהו כדי להרגע ויצאתי מהבית הזה. הבית שעומד להתפרק ואני ביחד איתו.
*******
חזרתי לפנימייה מהר משחשבתי. השמים החלו לקבל גוון כהה יותר וההחלונות התמלאו באורות.
בטח ויקי כבר יצאה לדייט, החדר ריק. זמן טוב לבכות לבד ולמרר על החיים שלי.
העיניים שלי החלו להתרטב בעקבות המחשבה האחרונה שצצה בראשי.
״טיילור״ שמעתי מאחוריי.
הסתובבתי באיטיות וראיתי את ג׳ונתן.
״מה קורה יפייפה?״ שאל.
הרמתי את מבטי אליו ומבטו השתנה.
״היי היי, מה קרה?״ ידיו החליקו על לחיי ומשכו אותי לחיבוק שהייתי זקוקה לו כל כך.
באותו הרגע הרשתי לעצמי לבכות בביטחון. כמעט ולא היה אף אחד בחוץ חוץ מכמה בודדים וג׳ונתן ואני.
ידיי התעגלו סביבו וחיבקו אותו חזק ממה שציפיתי.
״את רוצה לספר לי מה קורה?״ היא לחש באזני.
דחפתי את פניי בשקע צווארו והנדתי טת ראשי לשלילה.
״אוקיי בסדר״ הוא הסכים.
עמדנו ככה כמה שניות שאני מייבבת בקול ודמעותי מרטיבות את חולצתו.
״ההורים שלי מתגרשים״ פלטתי.
אני לא יודעת למה אמרתי את זה.
״מה??״ הוא הרחיק אותי בהפתעה, אוחז בכתפיי.
הינהנתי וכף ידי שיפשפה את עיניי.
״בואי לכאן״ הוא חיבק אותי חזרה.
״טיילור״ דניאל קרא מרחוק.
הסתובבתי והבטתי בו מתקדם במהירות לכיווני.
״למה את בוכה? מה עשית לה?״ הוא שאל את ג׳ונתן.
נאנחתי. אין לי כוח יותר למשחקים האלה.
״הוא לא עשה לי כלום״ אמרתי וניגבתי את לחיי.
״זוז, זה לא עיניינך״ ג׳ונתן אמר לו בכעס ומשך אותי איתו לחדרי בעודו דוחף את דניאל בכתפו.
********
קוראות מקסימות שלי! אתן תותחיות! הגעתן במהירות למטרות שאני מציבה עד שלא הספקתי בעצמי להעלות פרק!
אז אני אאתגר אתכן הפעם ל150 הצבעות ו15 תגובות. נראה אתכן הפעם ;)
אוהבת המוון 😄❤️