מפקדת על עקבים

פרק 18

********
״מה??״ ויקי וטובי צרחו בקול
״מה שאתם שומעים! חיבקה את ג׳ונתן מולי!״ עניתי בהסטריה
״טוב, בואי רגע ניקח אוויר ונחשוב על הדברים בפורפורציה. את עם דניאל נכון? מה הבעיה?״ שאלה ויקי שניסתה לתפוס את העיניינים לידיים
״הבעיה היא שאני לא יודעת מה היא זוממת. קודם כל מבקשת סליחה ממני ואז מרגיעה את ג׳ונתן? כאילו הצעד הבא שלה זה לגרום לשלום עולמי.״ התיישבתי על המיטה של טובי עם כוס המים שהוא נתן לי.
״תפסיקי להיות דרמטית. כנראה דבק בה היצר של סנטה קלאוס והיא החליטה לפזר פרחים בסביבה. ביג דיל״ הוא נשכב על המיטה הסמוכה וקרא ספר.
״אוי בנים כל כך אדישים״ ויקי גילגלה את עינייה תוך שהיא משלבת ידיים בהפגנתיות.
״ובנות הן דרמטיות״ הוא השחיל מאחוריה הספר.
״אם את רוצה לדעת מה היא זוממת פשוט תעקבי אחריה, תדבקי אליה ותצוטטי לשיחות שלה. אולי יש מרגל בכל העיניין״ ויקי יעצה בעיניים נוצצות.
חייכתי בזדוניות שלפתע טובי התרומם.
״או שפשוט תלכי ותשאלי אותה?״ הוא הציע בחיוך.
הבטתי בויקי.
״את חסרת תועלת בתור חברה, אני אאמץ בסוף את טובי״
״כן, הרעיון שלו נשמע הגיוני״ היא הינהנה בהכנעה.
הידקתי את שפתיי והתרוממתי ממושבי.
״אוקיי, אני אלך לבדוק מה מסריח פה. אחזור עם תשובות״ הודעתי.
״אין בעיה רק תוותרי על הרעיון של לחזור. אני רוצה את טובי לעצמי״ ויקי צחקה.
הסתובבתי בכעס וראיתי אותה על רגליו של טובי מנשקת אותו וצוחקת.
״יש לי מזל שדניאל הוא האחרון שנשאר לי בעולם״ זרקתי לעברם וסגרתי את הדלת מאחוריי
*******
במשך שבוע שלם עד לקבלת התעודות עקבתי אחרי קייטי כדי לגלות מה היא מתכננת. כל סיפור הסליחה שלה אליי והניחום שלה לג׳ונתן נראה לי חשוד.
אבל במהלך כל השבוע הזה לא ראיתי שום תוכנית או פעולה שתסגיר אותה.
״דיי, תפסיקי. אני חושב שכדאי שתרפי״ דניאל אמר לי כמה פעמים אבל סירבתי להקשיב לו.
״מוזר. מוזר מדיי״ אמרתי לעיתים קרובות.
ביום קבלת התעודות הבטתי בקייטי שעמדה ליד ג׳ונתן ודיברה איתו.
אבל לי נמאס מכל זה והייתי זקוקה לתשובות.
״אוקיי קייטי. מה קורה פה? אני הפסקתי להבין אותך״ צצתי מבין השיחים ונעמדתי מולה.
היא הביטה בי בחוסר הבנה.
״על מה את מדברת?״ שאלה אותי.
״ביקשת ממני סליחה לפני שבוע בערך ואת נמצאת הרבה בסביבתו של ג׳ונתן. מה קורה פה?״ אני יודעת שנהגתי בחוסר הגיון אבל הייתי נואשת להבין.
״טיילור, אני חושב שזה מספיק״ דניאל אחז בי בחוזקה אבל ניערתי אותו מעליי.
הוא עשה זאת כנראה מכיוון שכל העיניים היו נעוצות בנו אבל כמו שכרגיל לא התייחסתי לזה, גם הפעם לא נתתי בזה חשיבות.
״תסבירי לי מה לעזאזל קורה פה? הא? את פתאום מתנהגת כמו ילדה טובה?״ דרשתי ממנה הסברים.
״טיילור, אני חושב שכדאי שתלכי״ ג׳ונתן אמר בשקט אבל בתקיפות.
גם אליו, כמו לשאר הנוכחים חוץ מקייטי לא התייחסתי.
״לא זה בסדר״ היא הסתכלה על ג׳ונתן וחייכה בסרקסטיות.
״אני אסביר להוד מעלתה שצריכה להיות תמיד בעיניינים ולדעת מה קורה״ היא לקחה צעד קדימה והביטה בי בנחישות
״ביקשתי ממך סליחה כי היה נמאס לי מהיחס העודף שקיבלת כתוצאה מכל ההתנהגות שלי למרות שלא נהנתי בשום צורה. ביקשתי סליחה כי אני חושבת שזה הגיע לך.
והסיבה לזה שאני מנחמת את ג׳ונתן ושומעת כל הזמן את הקיטורים שלו לגבי כמה שהוא אהב אותך וכמה שפגעת בו-״ היא עצרה לפתע
ג׳ונתן הסמיק ואני השפלתי את עיניי
״הסיבה היא... שאני אוהבת אותו! בסדר?״
היא אמרה לפתע.
אני וג׳ונתן הרמנו את עיננו בהפתעה.
״אני יודעת שאתה לא. ואתה לא צריך... פשוט....״ היא התבלבלה במילותיה ולא יכלה לדבר אל ג׳ונתן.
״תשכח מזה״ היא אמרה במהירות וברחה מהמקום
~~~~~~~~~
פרק הבא זה פרק אחרון :)
מה אתן חושבות על קייטי?
שוב סליחה שלקח לי זמן כמו שהסברתי בפרק הקודם, אני מתמקדת עכשיו בסיפור החדש שאני יעלה בקרוב ואולי אפילו אחרי סיום הסיפור הנוכחי.
בהתיים תצביעו ותגיבו. אוהבת!