מפקדת על עקבים

פרק 14

*********
כבר הגיע סוף שנה. המבחנים יותר ויותר קשים. ישבתיי בחדר ושקדתי לביולוגיה. לפעמים מצאתי את עצמי חושבת על ג׳ונתן ואם אפשרי בכלל למשוך את הקשר ביננו עוד אבל אני משתדלת לנסות ולאהוב אותו כמה שאני יכולה. להתאהב בו, כבר לא בידיי.
דפיקה קלה נשמעה בדלת.
קמתי בעייפות לפתוח את הדלת ומצאתי את ג׳ונתן.
״היי״ הוא עמד שם מבוייש. הוא הניגוד המוחלט מדניאל. דניאל מלא ביטחון עצמי, בעל חזות קצת קשוחה וכשהוא מציב מטרה, הוא גם ישיג אותה.
ג׳ונתן לעומתו קצת חסר ביטחון, הוא מגיע ליעדים באיטיות ובבטיחות.
אבל למה זה איכפת לי?
״בוא תכנס״ פיניתי את מקומי.
״לא, רציתי רק לשאול אם תרצי לצאת לרקוד בשישי הקרוב אחרי המבחן בביולוגיה״ הוא הציץ לספרים הפתוחים מעל שולחני.
״כמובן״ הינהנתי נמרצות.
״נדבר״ הוא נישק את לחיי ועזב.
סגרתי את בדלת וייחלתי בכל ליבי שארגיש איתו את מה שאני מרגישה עם דניאל.
את האש שמתלקחת על לחיי והאינסטינקט ללטף את שיערו כשאני בין זרועותיו.
זה כנראה יקרה לא בזמן הקרוב. 
המשכתי לדמיין את דניאל בראשי, את תווי פניו, הזרועות שלו, החיוך שלו, העיניים שלו.
העיניים שלו, הדבר הראשון שתפס אותי כשהגעתי לכאן.
אולי בכל מקרה מה שקרה ביננו היה בלתי נמנע אלא אם כן, לא הייתי באה עוברת לפה מלכתחילה. אם לא הייתי עושה מסיבות משוגעת אולי כל השנה הזאת לא הייתה בכלל מתקיימת.
אבל הייתי זקוקה לשינוי הזה, משהו פה גרם לי להתבגר ולהפסיק לחשוב על כייף או להלחם על תשומת לב.
כשהבנתי שאני בחיים לא אוכל להמשיך ללמוד לביולוגיה, קמתי מכסאי, החלפתי את הפיג׳מה הנוחה שלי ויצאתי לספרייה, בטוח אני אמצא שם את ויקי לומדת.
אך כשהגעתי לספרייה וחיפשתי אותה גם בפינה ששייכת לה וגם בכל מקום אפשרי בספרייה הבנתי שהיא לא נמצאת שם. 
איפה היא יכולה להיות לעזאזל? עוד לפני מבחן חשוב  בביולוגיה? היא הילדה הכי חרשנית שאני מכירה.
חזרתי לחדר והלכתי בעייפות בסדרון שלפתע שמעתי מחדר שלידי את צחוקה של ויקי.
נכנסתי לחדר בחוצפה ומצאתי את טובי וויקי מתנשקים.
״אני כבר רואה כמה תקבלו״ חייכתי בשעשוע ונשענתי על הדלת.
״היי טיילור״ טובי חייך ממטתו.
העברתי את מבטי לויקי שישבה בחיקו מסמיקה ונבוכה.
״אנחנו לומדים לביולוגיה״ היא הרימה את הספר להוכחה.
״כן, בטח״ גיכחתי וסגרתי את הדלת מתיישבת לידם.
הם הביטו בי בפליאה.
״מה אתם מסתכלים עליי ככה, אני לא מסוגלת ללמוד לבד ואתם לא מסוגלים ללמוד יחד באופן נורמאלי. אני אומרת שנעזור אחד לשני״ משכתי בכתפיי.
הם הביטו אחד בשני ונאנחו.
״צודקת, כדאי שנתחיל ללמוד״ ויקי הביטה בטובי ברצינות עד שנכנע.
״אוקיי, אוקיי״
אני רק מקווה לקבל ציון טוב במבחן הזה.
*********
באתי ללכת לכיוון חדר האוכל שויקי לפתע עצרה אותי.
״היי טיי, איך הלך המבחן?״ שאלה בעיניים נוצצות.
הלך לה טוב, זה בטוח.
״אני חושבת שעברתי. לך הלך טוב יותר ממני הא?״ גיכחתי למראה פרצופה המאושר.
״הו, כן. טובי מורה מצויין״ ביא אישרה את דבריי.
״מורה מצויין לשיעורי לשון אולי״ התחלתי לצחוק.
״היי! אל תזלזלי״ היא דחפה אותי.
״אוקיי״ משכתי בכתפיי והמשכתי ללכת.
״אממ לא! אל תלכי!״ ויקי קפצה מולי וחסמה את דרכי.
״למה?״ קימטתי את מצחי בחוסר הבנה.
״כי, כי את לא יכולה וזהו״ היא החלה לגמגם.
״ויקי מה קורה?״ שאלתי בנסיון להבין את התהגותה.
״כי יש שם אנשים ש... ש...״ ויקי לא הצליחה לסיים משפט.
הוזזתי אותה הצידה וצעדתי במהירות לאזור חדר האוכל.
ראיתי כמה בנות וכמה בנים מתגודדים בקבוצה וקייטי בנהם.
״הנה היא״ הם אמרו ביחד וצעדו לכיווני.
״שלום לך״ קייטי חייכה בזדוניות.
״היי, ומה מטרת הביקור?״ חייכתי בביטחון.
״החלטנו שהשערוריות עלייך נמאסו, מאז שבאת שומעים רק עלייך״
נראה שקייטי דיברה בשם כולם כי הם אישרו את דבריה.
״בכל אופן, אם תגרמי לעוד פרשה נוספת בבית הספר הזה, אנחנו לא נשתוק ונלך למנהל.״ קייטי המשיכה לדבר.
עמדתי שם קפואה.
ממתי היא משפיעה על אנשים בצורה כזאת ומרעילה אותם נגדי?
הבטתי בה בחוסר הבנה. ניסיתי לרמוז לה שאני מלאתי את החלק שלי בעסקה והתרחקתי כבר מדניאל.
בין כל הצעקות של הגדוד שלה היא התקרבה אליי פתאום ולחשה
״ראיתי אותך מבקרת אצלו בחדר, אל תהיי טיפשה״
מבטי הקפוא הפך לכועס
״איך אני יכולה להיות איתו כשהוא ביקש ממני להיות ידידה שלו? תסבירי לי איך אני יכולה להיות איתו שכל בית הספר יודע שאני עם ג׳ונתן עכשיו הא?״ צעקתי.
עינייה התרוצצו לשם ולפה והיא לא ידעה מה להגיב.
״סליחה מה קורה פה?״ דניאל הופיע לפתע וויקי לצידו.
״טיילור הזאת, כל מקום שומעים אותה״ משהו מהם אמר.
הרגשתי מבויישת כל כך פתאום, רציתי שמישהו יגרום לי להעלם.
״אתם מקנאים בה הא? יאללה פזרו את ההפגנה המגוכחת הזאת ולכו לאכול. חסר לכם אם זה קורה שוב״ דניאל הרעים את קולו עלהם ובתוך דקה הם נעלמו כלא היו.
״את בסדר טיילור?״ דניאל שאל בחמלה.
קייטי הביטה בי מרחוק ואני רק מחיתי דמעה שאיימה להתגלגל משולי עיניי מול כולם.
״אני בסדר״ עניתי והוא הינהן.
״מזל שהזעקתי אותו״ ויקי שיחררה נשיפה.
״היי מה עובר עלייך?״ היא טילטלה אותי לרגע.
״מה? כלום. הכל בסדר״ השבתי במהירות.
״לא נכון, מה, זה בגלל מה שקרה פה עכשיו?״ היא שאלה ונעמדנו בתור עם צלחת.
״זה פשוט ש... לא ידעתי שיש כל כך הרבה אנשים ששונאים אותי״ השבתי.
״קודם כל אין אדם מוערץ שאין לו שונאים. וככה זה איתך, ולא אל תכחישי״ היא אמרה כשתקעתי בה מבט שאומר ׳תעשי לי טובה׳
״כל הזמרים והשחקנים והמפורסמים זה ככה. יש שמעריצים אותם ומש ששונאים אותם״ היא השיבה וביקשה כמות כפולה של ספגטי.
״חוץ מזה הם מקנאים בך. מי לא היה רוצה להיות אהוב ומוכשר ומהמם כמוך?״ עברנו לאזור הסלטים.
״ויק את תמיד יודעת מה להגיד״ חייכתי בתודה.
״כמובן, עכשיו נטחן״ התיישבנו בשולחן הרגיל שמבטיה של קייטי מלווים אותי ועינייה משדרות משהו שונה, באופן חריג.
~~~~~~
כל הכבוד הגעתן למטרה! גאה בכן!
הוואטפאד השתדרג בפלפון אז ראיתן את כתב העבה? סליחה קצת התרגשתי מדיי כי זה דרך הפלאפון ובדרך כלל אי אפשר ופתאום אפשר ו...

110 הצבעות ו42 תגובות! עופו על זה ❤️
לאביו!!