*********
ג׳ונתן ואני התיישבנו על הבר מזמינים משקה קר ומביטים ברוקדים.
המוזיקה הייתה נעימה, לא קופצנית מדיי ולא שקטה מדיי ואהבתי את המקום באופן כללי. חוץ מהברמן, הזקן התייש שלו הלחיץ אותי קצת.
״מה קורה טיילור? את שקטה״ ג׳ונתן שאל.
בכל יום שעבר התקשתי יותר ויותר לשקר לו לגבי הרגשות שלי אליו, כי ידעתי שבניגוד אלי הרגשות שלו מתחזקים כלפיי. בכל אופן לא רציתי להכאיב לו אז הרגשתי לכודה.
פחדתי להפרד ממנו.
״אני בסדר״ לגמתי מהמשקה כדי להרוויח זמן.
הוא הביט את מבטו לשאר המועדון.
הבטתי קדימה וראיתי איזשהי דמות מביטה בי. לא הצלחתי לגלות את פניו בגלל התאורה המעומעמת.
כשהתחלף השיר ג׳ונתן הביט בי בחיוך
״היי, רוצה לרקוד?״ שאל בעיניים מבקשות.
הינהנתי בחיוב וצעדנו למרכז הרחבה כשאנחנו מתחילים לנוע לפי קצב השיר.
ניסיתי להביט לאותו כיוון שהאדם המיסתורי הביט בי אבל הוא כבר לא ישב שם.
המקום שלו היה ריק.
אחרי כמה שירים קיצביים התנגן ברקע שיר רגוע יותר.
אוטומטית, הגופות המזיעות שלי ושל ג׳ונתן הוצמדו ועצמתי את עיניי.
השאלה מי ישב שם בחושך והביט בי, עדיין ניקרה במוחי.
פקחתי את עיניי מביטה בזוגות שהספיקו להתאסף סביבינו וקלטתי את האדם המסתורי.
דניאל.
למה זה לא מפתיע אותי?
הוא נצמד לבחורה אקראית אחרת ונשמתי כמעט נעתקה כשקלטתי שעינייו ננעצו בי.
התקשתי לקרוא את הבעת פניו.
לפתע העיניים שלו סקרו את גופי ועצרו למטה.
איפה שידיו של ג׳ונתן נגעו.
בלי ששמתי לב הידיים שלו נשלחו לכיוון הישבן שלי.
הסטתי את מבטי לכיוון אחר כשאני מסמיקה ומעלה את ידיו של ג׳ונתן למעלה על גבי.
דניאל ראה את זה.
אחרי כמה שניות הרמתי את ראשי וכיחכחתי בגרוני
״ג׳ונתן, אני חושבת שכדאי שתלך״ אמרתי לו.
״למה? בגלל קודם? אני מצטער פשוט...״
״לא לא״ עצרתי אותו.
״פשוט... אני רוצה שנחזור״ לא פרטתי.
״טוב, בואי אני אסיע אותך בחזרה״ הוא משך את ידי לכיוון היציאה.
״אני אחזור יותר מאוחר. אני צריכה לשירותים בסדר?״ משכתי את ידי החזרה.
״את בטוחה?״ הוא כיווץ את גבותיו.
הינהנתי הביטחון ואז הוא השתכנע.
״אוקיי. אז לילה טוב״ הוא נישק את שפתיי והתפללתי שדניאל לא ראה את זה.
״לילה טוב״ השבתי.
ברגע שהוא יצא, נכנסתי לשירותים המלוכלכים והבטתי במראה.
מה קורה איתי? למה אני כל הזמן חושבת על דניאל? למה כל כך איכפת לי מה הוא יחשוב או אם הוא יראה?
זה לא משנה. כלום מזה לא משנה
מה שמשנה עכשיו זה שאת משחקת בג׳ונתן שכל כך אדיב ונחמד כלפייך ואת פשוט מחליטה לדחות אותו.
לפתע שמעתי את דלת השירותים נסגרת והבטתי לכיוון הפתח.
דניאל נשען על הדלת בידיים שלושות ומביט בי.
״אל תגידי שהוא לא רוצה להפשיט אותך. ראית בעצמך איפה היו הידיים שלו״ הוא גיחך במין גאווה.
״דיי דניאל. מה אתה רוצה?״ הסתובבתי למראה בחזרה.
נראתי מבועתת.
אולי מהגילוי שדניאל באמת צדק כל הזמן.
״אני לא מחפש להרגיז אותך״ הוא התקרב.
יכולתי להרגיש את המתח באוויר.
״אני רק רוצה להבין בשביל מה כל זה טוב לנו? הפרדה הזאת. הרי אני יכול להרגיש ולראות בעיניים שלך את מה שאת באמת מרגישה״ התחושה של היד החמה שלו שוב על הלחי שלי העבירה בי צמרמורת.
הסטתי את פניי כדי לא לחוש אותו שוב לאבד שליטה על גופי.
״אנחנו שוב נפגשים במקרה? או שתיכננת את כל זה?״ שאלתי בקרירות.
״זה משנה?״ הוא ענה.
השתדלתי להמנע מלהביט בעינייו.
הם תמיד היו החולשה שלי.
״לא, זה לא משנה. ואני חושבת שכדאי שתלך. השיחה הזאת לא עוזרת לאף אחד״ ניסיתי להקרין ביטחון עצמי אף על פי שהרגשתי חוסר שליטה על כל מה שקורה.
״אז את מרחיקה גם אותי? שנינו יודעים את הסיבה שג׳ונתן הלך״ שמעתי את דניאל אומר.
״נכון, זה בגלל שאמרתי לו ללכת״ הבטתי במראה והכרחתי את עצמי לשמור על איפוק.
״נו באמת, את יותר חכמה מזה. זה לא רק בגלל זה״ הוא הקשה עליי.
הסתובבתי במהירות ודחפתי אותו רחוק ממני עד שהתנגש בקיר בהפתעה.
״בשביל מה זה טוב עכשיו?״ צעקתי כהשליטה שלי מתפוררת והעיניים מתחילות להרטב.
״בשביל מה להרוס את מה שבנינו? טוב לי עכשיו בסדר?״ נשמתי עמוק והשפלתי את ראשי לריצפה.
״תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שטוב לך״ הוא השיב בטון נינוח למרות מה שקרה בשניות האחרונות.
נשמתי עמוק מנסה לייצב את נשימתי לפני שהרמתי את ראשי.
הבטתי בעיניים שלו שסחפו אותי למקומות אחרים, נעימים יותר.
״טוב לי...״ התחלתי להגיד בקול רועד.
לאחר שנייה שהרגישה כמו נצח עד שנשברתי.
״לעזאזל עם זה״ אמרתי ומשכתי את חולצתו אליי באגרסביות, מנשקת אותו.
בבת אחת הוא הרים את יריכיי ונישק אותי ברעב וגעגוע.
הרגליים שלי התעגלו סביב אגנו וידיי חפרו בשיערו.
אני לא יודעת אם הרגע הזה היה נכון או שגיעה, אבל אני יודעת שרציתי והזדקקתי אליו.
*********
היי בנות אז אנחנו מתקרבות לסוף :)
אמנם לא עמדתן בראף שהצבתי בפרק הקודם אבל החלטתי להיות נחמדה לכבוד ט״ו באב ולהעלות פרק.
פוראבר אלון! ;(
מייד אחרי הסיפור הזה (או שאסיים כמה פרקים תלוי מה יגיע קודם) אני יעלה את הסיפור החדש שלי. זה קטע שלקחתי מתוך הקטעים הקצרים שלי ופיתחתי לסיפור ואני מקווה שתאהבו.
(מי שרוצה הצצה אז קוראים לקטע הקצר ׳החדשה׳)
טוב אז 130 הצבעות ו35 תגובות והפעם באמת!
אוהבת המוון ❤️❤️
YOU ARE READING
מפקדת על עקבים
Teen Fictionטיילור אדאמס היא בחורה מלאת ביטחון עצמי וכמויות נדיבות של שימחת חיים. טיילור גדלה עם כפית של כסף בפה. מסיבות זה החיים שלה. אבל להורים שלה נמאס אז הם החליטו, טיילור זקוקה למשמעת.