נ"מ: היילי
הזמן טס, ובלי שהיילי שמה לב עברו כבר כמעט שלושה שבועות מאז ההמראה. לפני שלושה ימים הם נכנסו למערכת השמש, וההתרגשות הייתה בשיאה.
"מרכז הפיקוד, האם שומעים? אנחנו כעת חולפים על פני מאדים וצפויים לנחות עד מחר בבוקר." אמרה קיילה למיקרופון שחובר ללוח הבקרה שלה.
"מעולה." נשמע קול עמוק מתוך המכשיר. "תודיעו לשאר הצוות להתחיל להכין את החללית לנחיתה."
במשך השעות האחרונות, היילי, קיילה וג'יימס ישבו בעמדת טייסי המשנה ודיברו עם מרכז הפיקוח בטרה נובה. בעוד זאק נמצא בעמדת הטייס הראשית ומטיס את החללית אל עבר כדור הארץ. הם עבדו סביב השעון, ולא הייתה להם הפסקה אחת מאז התדריך של מר סמית', שהיה לפני חמש שעות.
בזמן שהצוות של היילי היו עסוקים בלהטיס את החללית, שאר חבריהם לכיתה עשו דברים לא פחות חשובים:
כמו לנקות את החללית, לבצע הכנות לקראת הנחיתה ההולכת וקרבה אליהם, וחשוב מכל - שומרים שהחללית לא תתפוצץ כשהיא טסה במהירות של אלפי קילומטרים לשנייה.
"איך אתם חושבים שכדור הארץ נראה?" שאל לפתע ג'יימס.
קיילה הביטה בו. "הרוס. מן הסתם."
"אני מתכוון, מה אתם חושבים שיהיה הנוף הראשון שנראה ברגע שננחת." הוא חידד את שאלתו.
"אני מניחה שנראה ים. או לפחות מאגר מים כלשהו. הפרופסור כל הזמן אמר שאנחנו ננחת בחוף כלשהו." ענתה לו היילי.
"וכנראה יהיו גם הרים באזור." הוסיפה קיילה.
"נכון! כמו האלה שחקרנו עליהם." הצטרפה אליה היילי.
"היי, חברים! אתם רואים את זה?" שאל פתאום זאק בהתרגשות והצביע על נקודה קטנה באופק.
"וואו, איזה מרגש - נקודה קטנה ומכוערת באמצע החלל." קיילה גלגלה עיניים. "בדיוק כמו מליון הנקודות האחרות שאנחנו רואים כבר במשך שלושה שבועות!"
"זה כדור הארץ, גאונה." זאק ענה לה באנחה. "אנחנו מתקרבים. תודיעו לכולם לגמור את ההכנות האחרונות לקראת הנחיתה וללכת לחדר האחורי."
היילי הודיעה על כך ברמקולים, ולפי הצעקות וקולות הצעדים שנשמעו מחוץ לתא הטייס, היה ניתן להבין שכולם קיבלו את ההודעה.
לא עברו מספר שניות והפרופסור נכנס.
"אני מבין שקיבלתם את ההודעה ממרכז הפיקוד." הוא אמר.
"כן. ההכנות הסופיות לקראת הנחיתה מתחילות באופן רשמי." אמר זאק. "אני חושב שנגיע אפילו מוקדם יותר מהצפוי."
"כמה זמן?" שאל הפרופסור.
"עשר שעות בערך. שתיים עשרה לכל היותר." ענה לו זאק ולא הסיר את מבטו מלוח הבקרה. "ניתן כבר לראות את כדור הארץ מכאן." הוא הוסיף והצביע על הנקודה הקטנה שבמרחק.
"זה משנה מעט את התוכניות שלנו." אמר הפרופסור, בעיקר לעצמו. "אנחנו נוכל לבצע את כל ההכנות האחרונות האחרונות עד שנגיע לירח, אבל יכול להיות שנצטרך לבצע עיקוף קטן סביב הכוכב לפני שנוכל לנחות בו. אני אדבר עם מר סמית'." הוא אמר והלך משם.
לאחר שהוא עזב, כולם חזרו להתרכז במסכים השונים שבתא הטייס והמשיכו בהכנות לטיסה.
*******
היילי לא האמינה למראה שהתגלה לפניה. כדור הארץ. מרשים, עצום, והרוס...
כל חברי כיתתה כבר ישבו על מר סמית' על הספסלים בחדר האחורי. החללית הייתה מאורגנת ומוחנה לנחיתה. הפרופסור ישב במושב הנותר בתא הטייס על מנת לפקח על הנחיתה.
"מרכז הפיקוד, אנחנו מתחילים בנחיתה. האם יש אישור?"
"יש אישור." נשמע קול מעט קטוע, וזה היה האות.
כולם חגרו את עצמם למושב, וזאק החל ללחוץ על עשרות כפתורים שונים. רעש חזק במיוחד נשמע מהמנועים, והיילי הרגישה איך הם מתחילים לזוז במהירות רבה יותר.
מאות הוראות נשמעו מפיו של הפרופסור, בעוד החללית ממשיכה להגביר את עצמתה. עכשיו הגיע תורם של היילי, קיילה וג'יימס. הם לחצו יחד על כפתור ירוק שבעמדת טייסי המשנה, ובכך עשו את הצעד הסופי לנחיתה. החללית המשיכה להתקרב אל כדור הארץ, והיילי הרגישה שהם נכנסים אל האטמוספירה...
מקווה שנהניתם.ן מהפרק🪐
אשמח לשמוע מה חשבתם.ן עליו📚
ועד הפרק הבא,
ביי✨
YOU ARE READING
בחזרה לכדור הארץ🌍
Science Fictionבשנת 6000 (2500 שנים לאחר שבני האדם עזבו את כדור הארץ) קבוצת תלמידים הלומדת בבית ספר מיוחד לחקר החלל מקבלת משימה: אותות חיים של בני אדם התקבלו מכדור הארץ, והם צריכים לצאת לשם כדי לאתר את השורדים. כאשר הם מגיעים לשם, מתגלה שלפרויקט יש צד נוסף שאף אחד...
