Bad boys can make a good story

פרק-3

"אז איזה ספר את חושבת שכדאי לי לקחת לעבודה בספרות האנגלית?" מרגרט שאלה מסתכלת על שני הספרים שהיו בידייה "אולי תיקחי את שניהם וזהו? תבחרי אחר-כך" אנחנו כאן כבר שעה וחצי בערך, והיא עדיין לא בחרה בין 2 ספרים, אני עומדת לידה עם 4 ספרים בידיים מחכה שהיא תחליט ונוכל ללכת כבר, כבר בחרתי לי ספר לעבודה אבל אני פשוט אוהבת לקרוא אז שיהיו לי לאחרי העבודה.. "אבל אני לא יכולה להשאיר את זה לאחר"כ אחרי זה גם אז אני לא אדע על מה לעשות ואז אשאר בלי כלום" היא נאנחה עם מעט כעס כזה "אז תיחקי את זה" אמרתי והצבעתי על אחד הספרים.. "כן זה ספר יפה, עלילה מדהימה...אבל גם זה לא רע"  "אז את זה" אמרתי על הספר השני "אבל כאן אין את הקשר האישי אליי, כאילו יש אולי אבל פחות. אבל זה ספר כ"כ יפה" היא אמרה מסתכלת עליו "קחי את הראשון וזהו בואי כבר הידיים שלי עוד שנייה מתפרקות כבר" אמרתי לוקחת ממנה את הספר השני ומחזירה אותו למקום שלו והתקדמתי לעבר היציאה כשמרגרט אחריי. 

"את יודעת אני שמחה שבחרתי בספר הזה, הוא מתאר אותי בחלק מהמקרים. והוא פשוט. ואוו." מרגרט אמרה מתהפכת על הגב על המיטה שלי ומניחה את הספר הפתוח על פניה  "מעולה אז הינה מצאנו ספר מושלם לעבודה, מזל שבסוף לא לקחת את השני שהחזרתי... אחרי העבודה אני אקח ממך לקרוא אותו" אמרתי מסתובבת עם הכיסא לכיוון שלה כשאני משחקת עם אחת האוזניות ולאחר מכן מסתובבת חזרה לכיוון ההפוך. 

***

"אני מאוד מקווה שכולכם כבר בחרתם ספר לעבודה. כי אין לכם כ"כ הרבה זמן, אתם צריכים לסיים לקרוא אותו ולעשות את העבודה תוך בערך חודש." המורה אמר לקראת סוף השיעור "אבל יש לנו גם עבודה בעוד מקצוע לעשות. למה אתם כ"כ מעמיסים עליינו" ג'ון אמר והמורה ישר הסתכל עליו "אני בטוח שיש לכם את הזמן לעשות את שתי העבודות, הן לא כאלו קשות, למה אתם כל הזמן חושבים שחייבים תמיד לבוא לקראתכם? תלמדו להתמודד עם המציאות" המורה ענה וג'ון רק בא לענות אך הצלצול קטעה אותו "יום טוב לכולם, להתראות." כמעט כולם כבר עזבו את הכיתה וכך גם המורה, ולאחר מכן אני, מרגרט ועוד כמה תלמידים. 
אני ומרגרט עמדנו ליד הלוקרים ובדיוק כשהסתובבתי לקחת עוד ספר מהתיק אל הלוקר נשמע בום גדול, הרמתי את ראשי וראיתי את מייק ואת החבר שלו רבים בצחוק כשנפלו על הלוקר שליידי ועל חלק מהלוקר שלי שחצי נסגר, "סורי, לא בכוונה" איידן החבר של מייק אמר כשהם הלכו מאיתנו וצחקו, "לפחות הפעם שמענו משהו כמו סליחה..." מרגרט אמרה וגילגלה עיניים לכיוונם "כן הא.. טוב בואי לקפיטריה" עניתי סוגרת את הלוקר והתקדמנו לקפיטריה של בית ספר. כשהתקדמנו לכיוון של השולחן שלנו ישר ראינו את כל הקבוצות יושבים בשלחנות הקבועים שלהם. אני ומרגרט התיישבנו בשולחן שלנו עם ג'יידן, מליסה, קייט, ולואי החבורה הרגילה שלנו בערך והתחלנו לדבר על היום ובכללי, ולאכול על הדרך.. 
"היי זאת רק אני או שמייק אוניל באמת מסתכל לכיוון הזה עכשיו?" מרגרט שאלה "אני חושבת שכן.." מליסה אמרה בסוג של שוק. "כן רק מייק אוניל יסתכל לכיוון שלנו.." עניתי והסתובבתי לראות כשאר אני מוצאת את עצמי באמת מופתעת לגלות שהפנים שלו אכן בכיוון שלנו. "או שהוא כן מסתכל לכיוון שאנחנו בו...רק לא עליינו....." קייט אמרה וכולנו הסתובבנו לכיוון שהיא הסתכלה וראינו את מאדי מגיעה לכיוון של מייק וכל החבורה שלהם ומחייכת, מה שגרם לי לצחוק מעט, כי למה אחרת שמייק אוניל יסתכל עליינו או לכיוון שלנו.... 

***

"אנבל קריסטל ריצ'רדסון" שמעתי את אימי קוראת או צועקת מלמטה "מה?" צעקתי בחזרה אבל היא לא ענתה אז צעקתי שוב, ואז עוד פעם אחד ושוב כלום.. נאנחתי בכבדות, הזזתי את המחשב הנייד שלי מרגליי וכקמתי, קפצתי על המיטה בין כל המחברות וירדתי למטה. "אמא מה רצית?" שאלתי במדרגה האחרונה "קראתי לך כבר כמה פעמים " היא אמרה "שאלתי אותך מה ולא ענית"  "היית צריכה ישר לבוא לכאן" היא ענתה "מאיפה לי היה לדעת שהייתי צריכה דווקא לבוא לפה אולי רצית סתם להגיד משהו" אמרתי בשקט וקצת בכעס, מה אני אמורה לנחש או להבין בטלפטיה שהיא רוצה שאני ארד? אולי היא סתם קראה. "מה?" היא שאלה בטון מוזר כזה והצטערתי קצת על מה שאמרתי "כלום כלום." עניתי והתיישבתי על אחד הכיסאות הגבוהים ליד השולחן. "בכל מקרה, מילה התקשרה אליי וסיפרה על התערוכה שעומדת להיות בעוד שבועיים, היא רצתה שהציורים שלך יופיעו שם." היא סיפרה וחייכה מעט "באמת? למה?" שאלתי קצת מופתעת "כנראה שהציורים שלך טובים, היא גם אמרה שיבואו אורחים חשובים ושתערוכה כזאת יכולה לבוא טוב לאמנים שרוצים להתעסק באומנות יותר לעומק." היא ענתה ושמה את הכוס שלה במדיח. "ואוו זה..מפתיע.. אני רוצה להשתתף בתערוכה..אני מאוד אשמח להשתתף בה אבל אני לא כ"כ רואה את העתיד שלי קשור לאומנות או ציורים בכללי..." הסברתי את עצמי בקצרה "טוב השתתפות לא תעשה שום רע... ובכל זאת תמיד כדאי שיהיו לך עוד אפשרויות..." אמא ארה וליטפה לי את הראש קצת "טוב..אולי...אני אלך לישון אני חושבת, לילה טוב" אמרתי קמה והולכת לכיוון המדרגות "לילה טוב אבא" צעקתי והמשכתי לעלות לחדר שלי. מחר זה יום די עמוס, יש מתמטיקה, אנגלית- שעתיים כל אחד, ואז יש ספורט שזה קל אבל עדיין, ואז יש ביולוגיה ופסיכולוגיה, ואז החלקה על הקרח בחמש ובזה היום נגמר, אבל בטוח עוד יהיו שיעורים אז גם אותם אני צריכה להספיק לעשות.... אבל כמו שאומרים בסופו של דבר, זה יהיה שווה את זה...לפחות ככה אני מקווה. 

*****

אני יודעת שהפרק ממש קצר אני מבטיחה שאחר"כ זה יהיה ארוך יותר אני פשוט לא מספיקה להיות ולא רציתי להשאיר למחר... בכל זאת אני מקווה שעדיין ממשיכים או מתחילים לקרוא את הסיפור יותר. 
ואני יודעת שהסיפור יכול להיות לא הכי מעניין עכשיו אני פשוט לא רוצה למהר אבל בקורב זה ישתנה.