Bad boys can make a good story

פרק-17

אוקיי אז... אתמול מה שקרה עם מייק.. זאת אומרת, הדייט, שום דבר מעבר לא קרה.. אפילו לא התנשקנו.
אבל מה שהוא אמר.. עליי על הדברים שהוא שם לב אליהם.. אני לא יודעת מה עובר עליי ומה קורה בתוכי אבל אתמול פשוט לא יוצא לי מהראש. וכן זה פתטי אבל החיוך שלי נמשך להרבה זמן..
"אנבל ארוחת בוקר מוכנה" אמא שלי צעקה מלמטה ואני סיימתי לשטוף את הפנים ואת השיניים שלי ויצאתי מהחדר.
"ואוו ריח טוב" אמרתי מתקרבת לשולחן. "כן אמא מנסה מתכון חדש.." אבא אמר לוקח ביס מהאוכל שלו.

****

"קדימה יותר אנרגיה יותר רגשות. תראי את כל הכאב שיש בך." ליליאן אמרה בזמן שאני מחליקה. אני מנסה לעשות את זה כמה שיותר מושלם. או לפחות הכי קרוב שאני יכולה.
"לעצור" ליליאן צעקה והמוזיקה נעצרה.
"אני אנסה יותר טוב" אמרתי ישר לפני שליליאן אמרה משהו והיא פשוט חייכה.
"מתוקה, אני באמת לא רוצה ללחוץ עלייך, באמת שלא אני רק רוצה שתצליחי כי אני רואה בך פוטנציאל ענקי. אני רוצה שתראי את זה לכולם בתחרות. " היא אמרה אחרי שהתקרבה אליי מלטפת את הכתף שלי.
"אני יודעת ליליאן, זה גם מה שאני רוצה. אני אתחיל עכשיו את תראי שזה יהיה טוב." אמרתי מסדרת את הנשימות שלי. "בסדר. מהתחלה." היא אמרה מתרחקת ממני ונעצרת ליד המעקה ומסתכלת עליי.
החלקתי יותר לכיוון של אמצע הקרח ונעמדתי בפוזה שהייתי אמורה להיות בה. מוודאת שכל חלק נראה כמו שהוא צריך. בצורה המושלמת. ואז המוזיקה התחילה להתנגן..
לקראת סוף השיר והריקוד שמעתי קצת רעש אך לא נתתי לזה להפריע לי וסיימתי את הריקוד כמו שהייתי צריכה, בעיניי, בלי שום בעיה.
"אני רואה שהקדמתם היום.. יש לנו עוד זמן על הקרח והיינו רוצים לתרגל עוד סולו אז בבקשה מכם אנא יהיו בשקט." ליליאן אמרה כשגם אני שמתי לב לשחקני הוקי שהגיעו והתיישבו בספסל שיש ליד המעקה בשבילם ויש סובבה את הראש אליי והוסיפה "כל הכבוד. הרבה יותר טוב. נמשיך לעבוד אבל זה כבר כמעט מושם. עכשיו הסולו השני" סיימה ואני הנהנתי מסדרת את הנשימות שלי מחליקה שוב לאמצע הקרח עם ידיי על המותניים שלי, נעמדת בפוזה ומחכה למוזיקה שתתחיל.

"כל הכבוד. להיום זהו. תנוחי קצת לאימון של היום עם כולם.. היית מעולה." ליליאן צעקה לי בסוף השיר ושמעתי שוב רעש ואפילו שריקה משחקני ההוקי.
התקדמתי אל עבר היציאה כששנאתי את זה שכל הקבוצה שלהם שם ואני אצטרך לעבור דרכם.
"תלמידה מוכשרת יש לך" המאמן של הקבוצה אמר לליליאן כשהייתי כבר ליד המעקה יוצאת מהקרח והוא חייך אליי. "כן.. לא משהו חדש." ליליאן חייכה אליו גם כן ושתינו עברנו לכיוון היציאה מתחם ההחלקה כשאני רואה את מייק מסתכל עליי מחייך כשחייכתי בחזרה חיוך קטן ומעביר בי מבט עד שאני לא עוברת אותו, אני לא הסתובבתי אליו אבל הרגשתי את העיניים שלו עליי גם אחרי. זאת הרגשה כ"כ מוזרה.. ואני לא ממש יודעת מה זה אומר..