פרק-14

428 37 7
                                    

*** נקודת מבט של מייק *** 

"אם זה לא הולך ככה, אני אנסה בדרך אחרת."  אמרתי נוגס בפיצה שלי מסתכל לכיוון שלה והיא הרימה לשנייה את המבט אלי אבל ישר החזירה אותו בחזרה.  
"באיזה דרך?" איידן שאל לוקח לגימה מהקולה  "לא חשבת על זה שאולי היא פשוט לא מעוניינת? או על לעזוב אותה? מסכנה הילדה..."  הוא הוסיף צוחק מעט.  היא מסכנה? אני רודף אחריה כבר איזה שבוע והיא בקושי מוציאה מילה לכיווני.  "אם היא לא רוצה לדבר איתי או לשבת איתי ככה אז אני אעשה ככה שהיא 'תעזור' לי בשיעורי הבית ובמתמטיקה ובכל אלו, כאילו לקדם אותי.."  אמרתי ולא כ"כ הייתי בטוח אם זה רעיון טוב או לא אבל זה לא שיש לי הרבה אפשרויות לנסות, את כולן, לפחות אלו שאני מכיר ניסיתי כבר. ושום דבר לא עובד עלייה. 

****

"מעכשיו אתם תעבדו ביחד... אתם יכולים להתחיל כבר מעכשיו..."  המורה אבל ואנבל עדיין נשארה קצת בשוק. ואני? אני רק עמדתי וחייכתי שם. 

"הבנת?" היא שאלה נאנחת אחרי פעם 3 שהסבירה לי. "כ..ן." עניתי מסתכל שוב על הספר. "פשוט תדמיין את זה כאילו שהמהירות של זה היא אותה מהירות שאתה צריך לזרוק את הדיסקית כדי שהיא תפגע בשער ממרחק של בערך חצי מגרש..."  אמרה וישר הסתכלתי עלייה.  "מתעניינת בהוקי?"  שאלתי מנסה איכשהו לעורר שיחה או כל נושא שאפשר... "לא עד כדי כך... ג'יידן משחק ואבא שלי רואה.. זהו.."  היא אמרה מסתובבת מעט לכיוון המחברת וכותבת איזה נוסחא. 
"אני יכול להראות לך איך משקחים את רוצה.."  אמרתי מחייך והיא לא הסתובבה אליי, טוב נו זה כרגיל.  
"א... לא תודה.. יש לי הרבה גם בלי זה"  ענתה נאנחת קצת 
"טוב.."  עניתי והיא מייד קמה. קרה משהו? 
"טוב אז אני מניחה שלהיום זהו.. בכל מקרה אני צריכה ללכת..."  אמרה אוספת את הציוד שלה  
"רוצה אני אסיע אותך הביתה?"  שאלתי קם גם כן והיא סיימה לאסוף את כל הציוד. 
"לא, תודה... אני אוהבת ללכת ברגל... "   היא ענתה מחייכת ומסתובבת ולאט לאט נעלמת משדה הראייה שלי. 

*** נקודת מבט של אנבל *** 

** כעבור יומיים ** 

"רק שתדעי.. את ומייק.. זה לא קיים... זה רק משחק."  מאדי אמרה והלכה. 
מה יש לה ולכולם. מישהו אמר שאנחנו יוצאים? או שאני רוצה את זה בכלל? למה פשוט לא לעזוב אותי בשקט? לא אכפת לי עד כמה מייק או הם מקובלים או מה שזה לא יהיה. אליי זה לא קשור. ואף אחד לא קשור אליי. 

"פשוט תתעלמי ממנה. כולם יודעים שהיא רוצה להיות איתו.." מרגרט אמרה צוחקת עלייה 
"אוח נמאס לי מכל זה מר... אני בכלל לא רוצה שום דבר מזה."  אמרתי נאנחת וסוגרת את הלוקר שלי ומתקדמת ביחד עם מרגרט לכיוון היציאה מבית הספר. 

מייק לא היה בבית הספר כבר יומיים בערך..אני חושבת שהוא חולה, אז אני לא נשארת כדי לעבוד איתו והולכת ישר הביתה. ואחרי זה להחלקה. 

Bad boys can make a good storyWhere stories live. Discover now