Bad boys can make a good story

פרק-15

*** כעבור 3 ימים ***

"היי" שמעתי את קולו של מייק וישר כשהרמתי את ראשי ראיתי אותו מתיישב מולי על הספספל מהצד השני של הלוחן.

"הי" עניתי והחזרתי את ראשי לספר שקראתי
"אז עכשיו שוב חזרת להתעלם ממני?" הוא אמר בקול קצת כעסני אפשר היה לומר..
"אני מנסה כאן." הוא הוסיף עם אותו קול. אני לא עושה כלום. וכבר הבהרתי לפני שאני לא רוצה להיכנס איתו לקשר. אם זה בכלל מה שהוא רוצה.
"את יודעת.. יהיה נחמד אם תוציאי איזה מילה או שתיים." הרמתי את ראשי אליו. "מייק מה אתה רוצה? אני לא שונאת אותך. אני לא שום דבר. אני פשוט אמרתי כבר שאני לא בקטע של... של לא יודעת כמוך? אני פשוט לא.." ניסיתי להסביר את עצמי כמה שיותר ברור או לפחות להגיד את מה שרציתי אבל זה פשוט לא הלך.
"מה הבעיה שלך להבין? לא. את פשוט מפוחדת מידי שמישהו יכול לשים לב אלייך כי את מתחבאת בין כל הספרים האלו. שמישהו יכול להרגיש אלייך משהו"
"זה לא נכון." נעמדתי מהשולחן והוספתי "פשוט אני מייק. חייה במציאות. זה לא סרט שאיזה ילד מקובל מהשכבה יתאהב פתאום במישהי כמוני." אמרתי הולכת משם בלי להסתכל אחורה.

****

"שלום לך מתוקה! מה נשמע?" ג'סיקה שאלה מחבקת אותי אחרי מארק. "הכל בסדר, מה שלומכם?" שאלתי מחייכת לאחר החיבוק. "בסדר בסדר" היא ענתה ולאחר שנייה או שתיים בערך הסתובבה והלכה לכיוון המטבח אל אמא שלי ואני ליוויתי אותה עם המבט שלי.
אלו הם חבברים של ההורים שלי - ג'סיקה ומארק, והם הגיעו היום לארוחה וסתם לשבת, ואיתם הגיע הבן שלהם, לוקאס.
אני ולוקאס חברים טובים עוד מהילדות, רק שהוא, הממ יותר מקובל ממני.. אפשר להגיד הרבה יותר... והוא עבר בי ספר ככה שאנחנו נתראים פחות וכבר לא כמו פעם אבל אנחנו עדיין בקשר טוב. טוב מאוד.
אני מכירה את החברים שלו, שמייק בניהם דרך אגב.. ואפילו פעם אחת כבייכול ביליתי איתם ולוקאס דאג טוב מאוד שהכל יהיה טוב בשבילי, אבל אתם יודעים איך זה, המקובלים לא ממש מייחסים עיניין למישהי כמוני.. והם בכלל לא כ"כ שמו לב אליי ואחרי יום כבר שכחו מי אני...

"הייי מה קורה?" לוקאס שאל נכנס גם הוא יותר לסלון שם יד על הכתף שלי והולך איתי לכיוון הסלון. "הכל בסדר.." עניתי מחייכת. "כן? משהו חדש?" שאל כשהתיישבנו "הממ לא בדיוק..." עניתי . "לפחות לא משהו שלא ידוע לך אני חושבת.." הוספתי ושתינו צחקנו.
האימהות שלנו מדברות אפשר להגיד על הכל. ובמיוחד עלינו לרוב. ואמא שלו מעבירה את הדברים אל לוקאס ואמא שלי אליי.
"אני בטוח שיש משהו שלא סיפרת לאמא שלך..." אמר מחייך. " והשארת את זה בשבילי" צחק. "בנים? בנות? משהו?" שאל מסתכל עליי. המממ לספר לו? לא לספר לו? בכל זאת הוא מכיר אותו...
"המממ.."

****

"ואוו... הרבה זמן כבר לא היינו ככה... צריך לשחזר את זה לעיתים קרובות יותר.." לוקאס אמר כשאנחנו בחוץ על הספסל המתנדנד.
"מסכימה לגמריי" עניתי מחייכת והוא אחריי.