פרק 2- ״הבאלגן מתחיל..״

681 42 0
                                    

אז כמו שאמרתי קודם, התחלתי להתארגן לבית ספר
לבשתי חולצה לבנה קצרה, ג׳ינס שחור וואנס בצבע בורדו.
ירדתי למטה יוצאת מהבית כשבדרך אני צועקת ׳ביי׳ לג׳קסון.
נכנסתי לאוטו של דניאל נושקת לו בשפתיים.
״את באה למסיבה של ליאם היום?״ דניאל שאל מביט בי לשנייה ואז מחזיר את מבטו לכביש.
״אממ אני לא יודעת.. אני חושבת שלא״ הדבר האחרון שבא לי לעשות זה לרקוד עד שאני לא ארגיש את הרגליים או לשתות עד אובדן חושים.
״נו בייב את לא עושה לי את זה״ הוא מתחנן
״דניאל, אני שנאת מסיבות ואתה יודע את זה״ אמרתי נושפת את האוויר החוצה.
״אוף אבל אני רוצה שתבואי״ הוא אמר עוצר ברמזור אדום ״בבקשה״ הוא מוסיף בפרצוף מתחנן
״אוקי-אוקי אני באה״ אני אומרת בעודי מגחכת
״יאיי״ הוא צעק בהגזמה ואני צוחקת
הגענו לבית ספר ואנחנו צועדים יד ביד כששאר החבורה מצטרפת אלינו
״אז יסמין את באה היום למסיבה של ליאם נכון?״ אמילי שאלה
״כן״ אני אומרת מחייכת ומסתכלת על דניאל
צילצל לשיעור הראשון, שעתיים של מתמטיקה משעממת..
היום עבר דיי משעמם, ברובו הייתי עם זואי ואמילי.
הגעתי הביתה, אוכלת צהריים עם ג׳קסון. ההורים שלנו בשליחות בח״ול אז נוצר מצב שג׳קסון
הוא המבוגר האחראי למרות שהוא גדול ממני רק בשנתיים.
״איך עבר עלייך היום?״ הוא שאל בהתעניינות
״יום רגיל כזה, אה ג׳קסון היום יש מסיבה בבית של חבר וכולם הולכים אני יכולה ללכת?״ אני שואלת בעודי מגלגלת פסטה על המזלג ואוכלת.
״אם כולם הולכים את גם יכולה ללכת״ הוא אמר בחייך
״תודה, אין עלייך״ אמרתי ונשקתי לו על הלחי
-נ.ק מבט אמילי-
״נו איפה אתה?״ אני שואלת בחוסר סבלנות
״תרדי, אני למטה״ דניאל אמר מהצד השני של הטלפון
״טוב״ אמרתי וניתקתי
ירדתי למטה מתקדמת לעברו והוא מתקדם אליי
״התגעגעתי אלייך״ קפצתי עליו מנשקת אותו
*******
-נ.ק מבט יסמין-
זואי הגיעה אליי והתחלנו להתארגן למסיבה שבבית של ליאם.
התחלנו לסדר את השיער, זואי החליקה לי אותו ותוך כדי התחילה לחפור לי על כמה שליאם חתיך ושאין לה סיכוי איתו.
״וכאילו לא שאני קופצת למסקנות, אבל ראיתי היום את ליאם מדבר עם ונסה והוא חייך! אולי הוא אוהב אותה בכלל? אבל גם היום בקפיטריה ראיתי אותו מדבר עם קלואי והוא צחק אולי הוא אוהב אותה? וגם ראיתי..״
״זואי, את מושלמת כמו שאת, שלא תחשבי שאת לא, כל הבנים רוצים אותך״ אמרתי קטעתי והסתכלתי עליה מהמראה. אני חייבת לציין שליאם אידיוט רציני, אבל אסור היה לי להגיד מילה רעה עליו כי זואי הייתה דוקרת אותי עם עט.
״את צודקת״ היא אמרה ובזה סיימה להחליק את שיערי
״עכשיו לאיפור״ היא מציינת ומסובבת את הכיסא אליה.
כשהיא מתחילה לאפר אותי במסכה הזאת שהיא קוראת לה איפור אני שואלת אותה בלחץ ״את חושבת שדניאל עדיין אוהב
אותי?״
״את רצינית?״ היא עונה לי במהירות ״הוא מעריץ אותך! הלוואי עליי חבר כמו דניאל״ היא אמרה בחולמניות.
״עכשיו הרגעת אותי״ אמרתי בחיוך.
״נו? איך האיפור?״ היא שואלת אותי בהתרגשות
״מהממם! תודה רבה זואי, מה היית עושה בלעדייך?״ שאלתי בעודי מחבקת אותה
״נשארת בבית, אוכלת גלידות ומלטפת חתולים״ היא אומרת במהירות.
״לא אני לא״ אמרתי תוך כדי שאני צוחקת.
״טוב הייתי שמחה להמשיך את הויכוח הזה איתך אבל אנחנו חייבות לרדת אמילי ודניאל מחכים לנו למטה״ היא אמרה
״אוקי״ אמרתי תוך כדי שאני מסדרת את השמלה השחורה שלבשתי
״את מהממת״ אמרתי לזואי תוך כדי שאנחנו יורדות במדרגות לכיוון הדלת
״וואו יסמין את מדהימה״ ג׳קסון אמר לי חיבקתי אותו ואמרתי ״תודה״
״לא לחזור מאוחר״ ג׳קסון צעק תוך כדי שאנחנו יוצאות מהבית ״ביי ג׳קסון״
אמרתי ויצאתי לכיוון המכונית של דניאל עם זואי
"

מי המושלמת האלה?" אמילי שאלה כשנכנסתי למושב שליד הנהג.

"הכל עבודה שלי" זואי אמרה והתיישבה ליד אמילי מאחור
-
הגענו לבית של ליאם לאחר נסיעה שכללה אותנו שרים, יותר נכון בכיוון של מזייפים את השירים שהושמעו ברדיו.
נכנסנו לחצר של הבית של ליאם וכבר מבחוץ שמעו את המוזיקה המתנגנת ברחבי הבית.
"יסמין את באה לרקוד?" אמילי צעקה לי באוזן מנסה להתגבר על המוזיקה
"כן" צעקתי לה בחזרה ותוך שניות מצאתי את עצמי במרכז הרחבה רוקדת.
אחרי כמה ריקודים כאבו לי הרגליים ולא היה שום זכר לאמילי אז הלכתי לחפש את דניאל.
"הנה את" הרגשתי ידיים עוטפות את המותניים שלי ואת הקול של דניאל מדגדג את צווארי.
הסתובבתי אליו "חיפשתי אותך איפה היית?" צעקתי לו מנסה להתגבר על המוזיקה ברקע
"ליד הספות דיברתי עם כמה חברים" הוא אמר. "רוצה נעלה למעלה?" הוא שאל
הנהנתי והוא משך אותי במעלה המדרגות לכיוון החדרים.
דניאל נעל את הדלת והתקדם לכיוון שלי
מתיישב לידי.
הריח של האלכוהול נדף ממנו והתחלתי להילחץ, לדניאל יש בעיה של שליטה עצמית כשהוא תחת השפעת אלכוהול.
הוא התיישב על המיטה מלטף לי את הרגל ומנשק אותי בטובענות "דניאל דיי" אני אומרת תוך כדי הנשיקה ודוחפת אותו ממני מעט,
"אל תתנגדי לי" הוא אומר ומחזיק אותי חזק
אני מצייצת מכאב וקופאת במקום, זה לא הדניאל שהתחיל איתי במסעדה ביום ההולדת שלי. זה לא הוא. לא ככה דמיינתי את הפעם הראשונה שלי עם גבר שאוהב. נתתי לו לעשות כרצונו, קפאתי במקום ורק הדמעות יורדות במורד הלחיים שלי.
אני מקווה מאוד שזה חלום ושאתעורר בקרוב, אבל הדקות חולפות ושום דבר לא קורה. רק הבגדים שלי מוצאים במהרה את מקומם בריצפה וכך גם בגדיו. אני מצפה להתעורר ולהודות על כך שזה רק חלום.
-
התעוררתי בבוקר מקרני השמש המסנוורות,
מצאתי את עצמי במיטה לא מוכרת מכוסה רק בשמיכה דקה,
ואז זה היכה בי, מה שקרה אתמול.
ראיתי את דניאל שוכב ליידי רגוע, אבל באותו הרגע איחלתי לו שיהיה לו את ההנגובר הכי חזק בעולם.
התלבשתי, אספתי את חפציי והזמנתי לי מונית הביתה.
השעה הייתה עשר בבוקר, בטח ג'קסון משתגע מדאגה ואני? אני חושבת כמה זולה אני ברגעים אלו.

-----
הייי
אני ממש ממש מצטערת שנעלמתי להרבה זמן מבלי להודיע, פשוט הטלפון שלי לא מסתדר כל כך עם הווטפאד ;)
טוב אז אני מקווה שתהנו מהפרק.
אשמח שתגיבו ותצביעו
אוהבת המון!

Cry and cry againWhere stories live. Discover now