רצתי לשירותים, נקעתי בעוברים ושבים בלי לשים לב. הדמעות בעיניים התחילו לטשטש את ראייתי ורק חיכיתי לרגע המיוחל שבו אגיע לשירותים.
הגעתי לשירותים נכנסתי מביטה במראה בכל החתכים והפנס בעין שהיה לי, אני חייבת להגיע הביתה לפני שג׳קסון יגיע.
יצאתי מבית הספר רצה במהירות לבית מתעלמת מהכאב הנוראי שיש לי ברגליים ובבטן, הגעתי לבית פותחת את הדלת וסוגרת במהירות עולה במדרגות ומשתדלת לא ליפול בדרך.
נכנסתי לשירותים ממהרת לחטא את הפצעים הפתוחים ולשים קצת קרח על הפנס והחבורות הכחולות שיש לי בבטן וברגליים, כשסיימתי את זה נכנסתי למקלחת שוטפת את כל הדם והליכלוך ממני. כשיצאתי מיהרתי לכסות את כל החבורות והחתכים במייקאפ וכשסיימתי התקדמתי לחדר שלי שאני שומעת את ג׳קסון נכנס הביתה.
״אני בבית!״ הוא צעק
״למעלה״ צעקתי בחזרה
הוא עלה מהר במדרגות וראה אותי מתקדמת בפיג׳מה לחדר שלי.
״יסמין? זאת את?״ הוא שאל
״אני חושבת״ צחקתי באילוץ
״למה את כל כך חיוורת?״ ״ואת ממש רזית ולא בקטע הטוב, יסמין את ממש רזה את תהיי בסוף בולמית! עכשיו את יורדת איתי לאכול״ הוא אמר כאילו זה מה שיעזור
״אנחנו הולכים לרופא״ הוא אמר ולא נתן לי מקום לענות אפילו, נחנאתי ושאלתי ״מתי?״
״עוד 10 דקות יוצאים, תתכונני״ הוא אמר
הינהנתי להסכמה והלכתי לחדר שלי להחליף מהפיג׳מה שלבשתי לבגדים אחרים.
ירדתי לכיוון ג׳קסון שחיכה בחוסר סבלנות למטה ותופף עם רגלו על הרצפה.
-
״יסמין, אני מצטער לבשר לך אבל את בתת משקל שצריך לטפל בו בדחיפות״ הרופא אמר וג׳קסון הסתכל עליי בפרצוף של ׳אמרתי לך׳
הוא הסתכל על הרופא ושאל ״מה אפשר לעשות כדי לשנות את זה?״
״אנחנו נפעל לפי תפריט עד שתגיעי למשקל הראוי לך״ הרופא אמר והגיש לג׳קסון את התפריט המהולל.
-
התקדמנו לכיוון המכונית ונכנסנו פנימה לפני שהגשם יתחזק.
״למה את מרעיבה את עצמך?״ ג׳קסון אמר
״אני לא״ אמרתי, כי אני באמת לא, פשוט לפעמים יוצא שאני לא אוכלת כי אני לומדת למבחנים או עושה עבודות אבל זה לא בכוונה להרעיב את עצמי!
ג׳קסון נאנח בחוסר אונים ואני חשבתי על זה שלמה הוא צריך אותי? אני עושה לו רק רע והוא רק רוצה לגרום לי להיות מאושרת.
הגענו הביתה ואני עליתי לחדר להכין שיעורי בית ועבודות הגשה במקצועות שונים.
-
״את חושבת שזה יתאים לו?״ לולה שאלה אותי ואני נאנחתי בכלל שהיא הסכימה לגרור אותי לקניון לקנות לאח שלי מתנה ליום הולדת 19 שלו שמתקרבת.
איך הילד הזה תמיד יודע לדפוק לי את החיים?
״אממ כן אני חושבת שכן?״ שאלתי יותר מאשר אמרתי
״אבל האפורה תבליט לו יותר את העיניים״ היא ענתה לעצמה ואפילו לא התייחסה לתשובות שלי
״נכון?״ היא שאלה
״כן״ אמרתי וחייכתי, היא בסך הכל רוצה לגרום לאח שלי להיות מאושר ביום הולדת שלו, אני לא אמנע את זה.
הגענו לקופה והיא שילמה על המתנה שלו ואני החלטתי שאקנה לו מתנה ביום אחר..
״צריך לקבוע אולם, מוזמנים, לפתוח קבוצה בווצאפ, לדבר עם ההורים שלו, מנהל אולם..״ ופה בערך הפסקתי להקשיב רק הינהנתי מראה לה שאני מקשיבה בדרך כל שהיא.
לולה הסיעה אותי הביתה ומיד מיהרה ללכת לעבודה אז נפרדנו כל אחת לדרכה.
נכנסתי לבית עולה לחדר ומדליקה טלוויזיה בוחרת תוכנית רנדומלית ובוהה במסך
דווקא זה ממש נחמד שהיא ככה מתוקה, לפחות היא החברה היחידה שיש לי חוץ מג׳קסון וכריס..
YOU ARE READING
Cry and cry again
Teen Fictionיסמין, ילדה מקובלת ואהובה על כולם. כובשת עם הפשטות והחיוך המהפנט שלה נופלת לבור ללא לתחתית שנקרא בריונות. אבל היא לא ידעה שהחברה הכי טובה שלה היא זאת שחפרה את הבור הזה מסביבה כל הזמן הזה... - אזהרות: -אובדנות -פגיעה עצמית הקריאה היא באחריות הקורא ב...