פרק 4- "הנקמה"

521 34 2
                                    

ג'קסון חיבק אותי אמר "הם עוד ישלמו על זה את תראי" ונישק את ראשי ואני רק בכיתי וחיבקתי אותו חזק כדי שלא יברח לי כמו שני החברים הכי טובים שלי..
-
המשכנו ללכת הביתה כשאני עדיין קצת בוכה, ג'קסון ליטף את ראשי והרגיע אותי. נכנסנו הביתה ואני נשכבתי על הספה חושב על מה שקרה ומה שעברתי..
"את רוצה שוקו חם?" ג'קסון שאל בחיוך
"כן" אמרתי וחייכתי חיוך עצוב
אני מופתעת, יותר נכון בהלם ממה שקרה שם, החברה הכי טובה שלי, זאת שאני מכירה משאני זוכרת את עצמי יצאה עם חבר שלי.
לא כואב לי על זה שדניאל בגד בי, השלמתי עם זה כשראיתי את זה. אחרי המסיבה בבית של ליאם הפסקתי לאהוב אותו. הוא מגעיל אותי. אבל אמילי בגדה באמון שלי בה ועוד היא אפילו לא הצטערה על זה והפילה את האשמה עליי
"קחי" ג'קסון אמר והגיש לי את השוקו
התרוממתי לישיבה וג'קסון ישב ליידי, הנחתי את ראשי עליו חוזרת למחשבות שלי, אולי בכלל אני לא הייתי בסדר? אולי עשיתי משהו לא במקום? לא יכולתי לדבר רק לחשתי בשקט "למה זה מגיע לי?"
"יסמין את מהממת! תאמיני לי שהם מפסידים, הם לא שווים שתתני להם את היחס שלך" הוא אמר לי בביטחון
"אז למה הם עשו לי את זה?" שאלתי
"כי דניאל בן זונה זה למה ואת תראי שהוא עוד יחזור על ארבע" הוא אמר
"אולי אתה צודק" אמרתי
"אני בטוח" הוא השיב ואני הנחתי את ראשי עליו שוב
-
"השיחה מועברת למענה הקולי" המזכירה בפלאפון של זואי דיברה.
הייתי בדרך לבית ספר והייתי חייבת לדבר עם זואי על מה שקרה.
נכנסתי בשערי בית ספר וחיפשתי בעניי את זואי, מצאתי אותה ליד ליאם ומיד נזכרתי במסיבה שהרסה לי את החיים.
"זואי" עמדתי מאחוריה ונגעתי לה ביד
"מה?" היא ענתה לי בחוסר סבלנות
"אני חייבת לדבר איתך" אמרתי
"זואי" אמרתי שוב פעם
"מה?? נו זה דחוף" היא ענה בקוצר רוח
"כן בואי לצד" עניתי ומשכתי אותי הצידה
"מה עכשיו?" היא נאנחה
"תקשיבי, הלכתי עם ג'קסון לטיול וראיתי את דניאל ואמילי מתנשקים" אמרתי מאיימת לפרוץ בבכי
"כנראה לא נתת לו מספיק אולי בגלל זה הוא בגד בך" היא אמרה בעוקצנות
"בשביל מה זה היה עכשיו ההערה הזאת?" שאלתי בהפתעה
"תראי יסמין אני לא חושבת שאני רוצה להיות בסביבה שלך יותר.." היא אמרה לי בישירות
"מה..? את לא רוצה שנהיה יותר חברות?" לחשתי
"זה מה שאמרתי" היא אמרה בביטחון
"וואו" זאת הייתה המילה היחידה שיצאה מהפה שלי כשהיא מסתובבת ואני רואה אותה ואת ליאם מתרחקים מעיניי.
הייתי בהלם, אני לא מאמינה שחברה טובה שלי יכולה לעשות לי את זה.
ציפיתי ממנה שתעמוד מאחורי כשאמילי התנהגה אליי בצורה כזאת גועלית, אבל כנראה שטעיתי. חברים טובים הם אלה שנמצאים איתך בזמנים הכי קשים וכנראה שכל מי שסבבו אותי לא יכולים להיקרא חברים..
הצילצול קטע את מחשבותיי ואני מיהרתי להגיע לשיעור היסטוריה, נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקומי
המורה התחילה לדבר על מלחמת העולם הראשונה ואני הייתי עסוקה במלחמה שהלכה לי בראש. ניסיתי לחשוב על משהו אחר, ניסיתי להתרכז בשיעור, באמת שניסיתי! אבל כל דבר אחר הזכיר לי איפה אני עומדת ומה קרה לי.
אחרי שעתיים של היסטוריה ובירבורים על מלחמות ואסטרטגיות יצאתי לכיוון השיעור הבא שלי שבדרך עצרו אותי חבורת שחקני פוטבול מהנבחרת ובניהם דניאל..
"תראו תראו איזה אוצר מצאנו לנו כאן" דניאל אמר ושילב ידיים ואחריו כל נבחרת הפוטבול
"תראו תראו איזה מפגר מצאנו לנו כאן" אמרתי בציניות והתכוונתי להמשיך בדרכי אבל הוא חסם את דרכי
"תן לי לעבור" אמרתי בכעס
"למה לי?" הוא שאל
"היי היי מה קורה כאן" שמעתי מורה צועקת ומתקדמת לכיוון שלנו
"הוא לא נותן לי לעבור" אמרתי לה
"את זאת שנתקעת בי" הוא אמר
"זה כל כך לא נכון" אמרתי מתוסכלת
"טוב היה צילצול תיכנסו לכיתות" היא אמרה בקול הצפצפני שלה
"דפוק" סיננתי בין שיניי
"סתומה" הוא אמר
הוא המשיך ללכת ונתקע בכתף שלי 'בטעות'
התקדמתי לכיוון השיעור שיש לי עכשיו בתקווה שהמורה יתחשב בי.
-
הגעתי הביתה זרקתי את התיק על הרצפה וצעקתי "אני בבית"
לא הייתה תגובה, הנחתי שג'קסון בבית ספר עדיין
עליתי לחדר שלי ופתחתי את המחשב גולשת בפייסבוק עד שפתאום פוסט תפס את העיניים שלי
'יסמין נותנת לכולם- אם תבקשו, תקבלו'
דניאל העלה את הסרטון של האונס שלי
לעזאזל מה אני עושה? לא התלוננתי במשטרה אז אין שום סיבה לזה שהוא יעלה את זה!
הוא העלה את זה לפני 10 דקות וכבר יש 200 לייקים 500 תגובות ו40 שיתופים
התחלתי לקרוא את התגובות כשדמעות בעיניים שלי
"יסמין כמה את לוקחת?"
"אפשר לקרוא לחבר ושזה יהיה חצי מחיר?"
"איזה מגעילה את!"
ועוד הרבה תגובות אחרות שכוללות קללות וציניות
התחלתי לבכות, אף פעם לא הרגשתי ככה עצבנית, מתוסכלת, עצובה, חשופה והכי חשוב חסרת אונים.
אין לי מה לעשות עם זה, מה אפשר לעשות?
הדלת של הבית נפתחה וג'קסון צעק "אני בבית"
"בחדר" השבתי לו, סגרתי מהר את המחשב וניגבתי את הדמעות כדי שלא יראה שבכיתי.
"איך היה היום שלך?" הוא שאל נשען על הדלת
"יום רגיל" חרא. יום מגעיל
"יופי" הוא חייך
"טוב אני בחדר שלי אם את צריכה משהו" הוא אמר
"אוקיי" אמרתי ואילצתי חיוך
יש בי את הרצון התמידי הזה לרצות את ג'קסון כדי שיתגאה בי, אני לא יודעת למה אבל אני לא יכולה לספר לו על כל מה שקרה לי, אני ארגיש שאני מאכזבת אותו ואני לא יכולה לתת לזה לקרות...
נכנסתי לפייסבוק ועשיתי ריענון, הסירטון קיבל 1000 לייקים 800 תגובות ו400 שיתופים וזה רק עולה ועולה והתגובות הופכות ליותר ויותר גרועות!
התחלתי לבכות, סוגרת את המחשב ונכנסת להיתקלח לשתוף ממני את כל המחשבות המקרה הגועלי הזה שקרה הרגע..
-
נכנסתי לשער בית הספר והתחילו הירידות
"יסמין כמה את לוקחת לשעה?"
"יש כפל מבצעים?"
"את מקבלת צ'קים?"
"את זונה את יודעת את זה?"
"היי יסמין" אמילי נעמדה מולי וחייכה וליידה זואי
"היי" עניתי ביובש
"מה קרה? יסמיני הקטנה בוכה בגלל סירטון שדניאל פירסם? לא נורא יש צרות גדולות יותר" היא אמרה בארסיות
"עוד לא הרגו אותך?" שאלתי והתקדמתי אל הלוקר שהיה מרוסס עליו בגדול 'זונה'
יופי עכשיו אני צריכה גם לצבוע את הלוקר
נכנסתי לכיתה שמה אוזניות ושומעת שירים שאולי יעבירו את המחשבות ואת המבטים השורפים של התלמידים מסביבי
-
אחרי שעתיים של סבל מוחלט התקדמתי לכיוון הקפיטריה
"כל מי שלא הספיק לראות בפייסבוק אנחנו מקרינים כאן בהקרנת בכורה את הסרט הבא של יסמין" אמילי צעקה כשהיא עומדת על שולחן ואני מאחלת לה שתיפול ותשבור איזה משהו
'מה עכשיו' מלמלתי לעצמי
תלמידים משכבות שונות התחילו להתאסף והסירטון שדניאל צילם הוקרן על המסך הענק
אני רציתי להיעלם מהעולם כרגע
כולם התחילו לצחוק ואני יצאתי לכיוון החצר
-נ.ק ג'קסון-
"אני רעבבב" מקס צעק כשהחבורה שלנו מתקדמת לכיוון הקפיטריה
"כן גם אני" אמרתי צוחק
"מי המציא מתמטיקה על הבוקר?" ג'ייק שאל
כשהגענו לקפיטריה עם החברים שלי וראיתי את אמילי החברה של יסמין צועקת
"כל מי שלא הספיק לראות בפייסבוק אנחנו מקרינים כאן בהקרנת בכורה את הסרט הבא של יסמין"
כולם הסתכלו לכיוון המסך וראו בסרטון את דניאל אונס את יסמין! לעזאזל!
חיפשתי בעייני את יסמין וראיתי אותה יוצאת מהקפיטריה ואת אמילי מחייכת חיוך מנצח
"זאת לא אחותך?" ג'ייק שאל
"כן" אמרתי והתקדמתי לכיוון דניאל
"מי אתה חושב שאתה? למה עשית לה את זה?" צרחתי עליו ונותן לו אגרוף בפרצוף
"זה לא אני, זאת אחותך שנתנה לי" הוא אמר וחייך חיוך גאה
נישברתי, הרבצתי לו הכי חזק שיכולתי, שירגיש את הכאב שאחותי הקטנה מרגישה עכשיו.
קמתי ממנו, מנגב את הדם מהפה שלי וצועק
"אתם ראיתם מה קרה לו עכשיו? זה יקרה לבן אדם הבא שיגע באחותי" ויצאתי מהקפיטריה מחפש את יסמין

Cry and cry againWhere stories live. Discover now