Cry and cry again

פרק 19- ״מציאות״

״היי״ פתחתי את הדלת וחיבקתי את כריס
״היי יסמין ליי דנקן״ הוא אמר ונאנחתי
״אתה חייב להפסיק את זה״ צחקתי
״אין מצב, לא משנים מנהגים״ הוא גיחך
לא יכולתי להסתכל עליו, איך הוא אח שלה איך?
אמילי פשוט רודפת אחרי, זה פשוט מפחיד..
נכנסנו לתוך הבית ועלינו לחדר שלי, כריס נכנס אחרי והסתובב בחדר
״האמת ציפיתי ממך לחדר אחר״ הוא התוודה בפניי
״למה ציפית?״ התעניינתי
״לחדר בצבע שחור ותמונות של להקות מטאל על הקיר?״ הוספתי
״בדיוק״ הוא אמר והתיישב ליידי על המיטה
״כזאת אני נראת לך?״ צחקתי
״כן״ הוא צחק איתי.
אחרי הרבה זמן שלא צחקתי, לראשונה בתקופה האפורה הזו הרגשתי טיפה של צבע.
נשכבתי אחורה על המיטה והוא נשכב אחרי,
השעה הייתה ארבע בצהריים ואנחנו רק מדברים על כל מיני דברים שלא חשבתי שאני אדבר עליהם עם אף אחד.
״..אז רק השנה חזרתי לעיר, כל השנים האלה הייתי בפנימיה רחוקה מהמשפחה״ הוא אמר ועכשיו הבנתי למה לא ראיתי אותו כשהייתי אצל אמילי.
שמעתי נעיצת מפתח במנעול ודלת נפתחת למטה
״זה בטח אח שלי, אני רגע באה״ אמרתי והוא הינהן
״היי יסמין״ ג׳קסון אמר כשהבחין בי יורדת במדרגות
״היי, יש אצלי ידיד אז בלי פדיחות״ לחשתי
״איזה ידיד? מי זה?״ הוא שאל בהתעניינות
״קוראים לו כריס״ אמרתי ולא פירטתי יותר
עליתי במדרגות לכיוון החדר שלי רואה את כריס שוכב בנינוחות על המיטה שלי ומחפש סרט שנראה
״אני חושבת שתסכים איתי שאשמת הכוכבים הוא אחלה סרט״ קיוויתי לתשובה חיובית
״כן הוא ממש טוב, הסרט היחיד שגרם לי להזיע מהעיניים ואני לא בן אדם רגיש״ הוא השיב
״סוף סוף מישהו שמסכים איתי!״ קראתי ונשכבתי לצידו על המיטה.
כשסיימנו את אשמת הכוכבים עברנו לסרטים אחרים ונרדמנו באיזה שלב בלילה,
ללא ספק הוא הידיד הכי טוב בעולם.
-
״יסמין ואיך שלא קוראים לך קומו כבר״ ג׳קסון צעק והדליק את האור
״מה השעה?״ שאלתי
״אחת בצהריים״ הוא אמר ופתחתי את עיניי במהירות
״כריס קום״ נערתי את הבול עץ ששוכב ליידי ושום דבר לא מפריע לו
הוא כל כך חמוד כשהוא ישן, סילקתי מהר את המחשבה הזאת מהראש והייתי עסוקה בלהעיר את כריס.
״אני קם אני קם״ הוא מלמל
״תפסיקי לקחת לי את הרצון לחיות אמא״ הוא אמר פתח את העיניים והבין שאני לא אמא שלו.
הוא קם מתמתח ונעמד
״בוקר טוב״ הוא אמר וחייך מחבק אותי
״בוקר טוב״ השבתי וחיבקתי אותו בחזרה.
ירדתי במדרגות וכריס ירד אחריי
אכלנו ארוחת בוקר עם ג׳קסון
״אז איך קוראים לך? תזכיר לי שוב״ ג׳קסון אמר וכריס גיחח ״כריס״
״אני חושב אני מכיר אותך״ ג׳קסון אמר
״אתה בנבחרת הפוטבול של תיכון לוואל לא?״ ג׳קסון שאל
״נכון״ כריס השיב
״רגע, ג׳קסון דנקן?״ הוא שאל
״כריס הייל?״ הוא שאל
״איך לא זיהיתי אותך?״ הם שאלו ביחד וקמו לחבק אחד את השני
״איך אתם מכירים?״ שאלתי
״היינו ביחד במחנה של הנבחרות פוטבול בעיר״ כריס אמר
״אתה זוכר איך הפחדנו אותם עם התחפושת בלילה?״ ג׳קסון שאל
״איזה זמנים״ כריס נאנח
״אירוניה״ ג׳קסון מלמל
״אפשר להגיד שנילחצתי קצת כשיסמין אמרה ידיד, אבל עכשיו אני רגוע״ ג׳קסון התוודה

-
וואוו תודה רבה רבה רבה על אלף צפיות!!!
אני ממש מאושרת! אני אשמח שתגיבו על הפרק, אתם מוזמנים להמליץ על הסיפור שלי לחברים, מכרים, משפחה אם אהבתם
אוהבת המון❤️