Cry and cry again

פרק 20- ״חזרה לשגרה״

נכנסתי לבית ספר מתערבבת בין התלמידים במסדרונות כדי לא לבלוט יותר מידי,
״שלום לזונה הקטנה״ שמעתי קול מאחורי והמשכתי להתקדם בין התלמידים כאילו לא שמעתי אבל המכשפה הזאת תפסה לי בכתף וסובבה אותי, עדיין אני מכחישה שהיא אחות של כריס. אין מצב.
״מנסה להתחמק״ היא אמרה וראיתי את זואי ודניאל מאחוריה, שפוטים.
״יש לי שיעור״ הזזתי את ידיה והתקדמתי לכיוון השיעור שלי
״זה לא נגמר עד שאני אראה אותך בוכה״ היא צעקה ואני נכנסתי בדלת הכיתה.
-
הצלצול העיר אותי ואני התקדמתי לקפיטריה כי ג׳קסון שכח את הכסף שלו בבית.
הרגשתי מים נשפכים עליי, הסתובבתי וראיתי שוב פעם את אמילי, שתמות כבר.
״אמרתי לך שזה לא נגמר״ היא אמרה וכיבתה את המצלמה שצילמה את מה שקרה
רצתי ללוקר שלי, מזל שאני שמה בלוקר עוד סט של בגדים. לא חשבתי שאני אשתמש בו אי פעם אבל תמיד יש פעם ראשונה.
הלכתי במהירות לשירותים והתחלתי להתלבש, מקלפת ממני את הבגדים הרטובים ולובשת במקומם בגדים יבשים.
שאר היום עבר רגוע יותר ונכנסתי לבית סוגרת את הדלת ועולה לחדר שלי, מניחה את התיק ומוציאה עבודות, מקצועות שיש בהם שיעורים ומבחנים.
אחרי שסיימתי פתחתי מוטשת את המחשב נייד, פותחת את הפייסבוק ורואה שאת הסירטון שאמילי העלתה.
פתחתי את הסרטון וראיתי אותה שופכת עליי מים, ידוע כבר שהיא תעלה את זה ואחר כך יש חלק שרואים אותי מתלבשת בשירותים. רגע מה??
פאק, למה זה קורה רק לי? למה אלוהים מתנקם רק בי? יש עוד אנשים בעולם..
איך אני יראה את עצמי מחר בבית ספר? ׳מטומטמת שכמוך׳ התת מודע שלי צועק ואני מתחילה להסתחרר ולבכות.
״למה זה תמיד קורה לי?״ יבבתי
״נמאס לי כבר״ התלוננתי
אני, זאת שאף פעם לא תמכה בלוותר, איבדתי את הרצון בחיים.. בזכות אמילי.
-------------
הפרק הזה מוקדש לחברה החופרת שלי שמזכירה לי להעלות פרק
@dani12340