Cry and cry again

פרק 18- ״בלתי אפשרי״

״יסמין? הכל בסדר?״ כריס שאל ושם את ידו על הכתף שלי
איך הכל תמיד קורה לי? והכל רע. שום דבר טוב, עד שקורה דבר טוב גם אותו אמילי מוצאת איך להרוס.
״אני בסדר״ עניתי ואילצתי חיוך
״בכל מקרה, אני חייבת ללכת אז נדבר״ קמתי והוא קם אחרי וחיבק אותי
מילמלנו ׳ביי׳ אחד לשניה ונפרדנו כל אחד לבית שלו.
אני עוד לא מעכלת שהם אחים, היקום שונא אותי חד משמעית, כי אם הוא היה אוהב אותי זה לא היה קןרה. אין לי מושג מה לעשות אבל דבר אחד אני יודעת זה לא ישפיע על החברות עם כריס.
לספר לכריס? בעצם מה יש לספר? ׳היי כריס, כן זאת אני שהכרת בפארק, שומע רגע? אחותך מתעללת בי עד קלות נשמתי׳, איזו מפגרת אני, כל כך מפגרת. מפגרת חסרת מזל.
נכנסתי לבית רואה את ג׳קסון ולולה יושבים על הספה ורואים סרט כלשהו.
״היי״ אמרתי מנתקת אותם מהעולם שלהם סוגרת את הדלת ונועלת אותה.
״היי״ הם ענו והסתכלו עליי נכנסת
״בואי תראי איתנו סרט״ לולה הזמינה אותי ואני חייכתי
״אני עולה להחליף בגדים ובאה לשבת איתכם״ השבתי ועליתי לכיוון החדר שלי מחליפה לבגדים נוחים ויורדת אליהם מתיישבת על יד ג׳קסון ומחבקת אותו.
״הנשים של חיי״ ג׳קסון נאנח ומנשק את כל אחת מאיתנו בראש ושתינו צחקנו.
כמובן שאני ולולה גררנו את ג׳קסון לראות הטיטאניק ואני נשבעת שראיתי אותו מזיע מהעיניים. נרדמנו לבסוף אחרי כל הסרטים שראינו על הספה אחד על השניה.
קמתי בבוקר כשהגב שלי תפוס וזה היה די מובן מאליו, שלושה אנשים על ספה אחד וג׳קסון לוקח לנו לפחות חצי.
עליתי לכיוון החדר שלי ופתחתי את הפלאפון
׳הכל בסדר? אתמול הלכת ממש מהר׳ כריס שלח לי ונאנחתי, זה כל כך לא הופר בשבילו שאחותו מכשפה והוא נחמד מאוד ואני יצאתי סתומה שאני לא שמתי לב שהם אחים.
׳כן הכל מעולה׳ הקלדתי ושלחתי לו
׳רוצה לבוא אליי היום אחרי בית ספר?׳ הוא שלח ונהיה לי מחנק בגרון
איך אני אבוא אליו כשאחותו שם??
׳תבוא אתה אליי, פעם אחרת נלך אליך׳ אמרתי מרוצה מההתחמקות שלי.