הגרון שלי התייבש כשהבנתי ממי אני בהריון.. דניאל.
למה אני צריכה את כל זה?
התחלתי לבכות והאחות התקדמה אליי וליטפה את ראשי ברכות
״תמיד יש אפשרות להפלה הכל החלטה שלך״
היא אמרה
״מתי אפשר לקבוע הפלה?״ שאלתי במהירות
״אני חושבת שאת צריכה לחשוב על זה לפני״ היא אמרה
״טוב תודה״ אמרתי וניגבתי את הדמעות
התקדמתי לכיוון המכונית של ג׳קסון נכנסתי לרכב
״איך היה?״ הוא שאל
״בסדר, אין לי כלום סתם וירוס חולף״ אמרתי
הלוואי וזה היה וירוס.
חנינו בבית ויצאנו מהמכונית לכיוון הבית
״היי ילדים״ אמא שלי אמרה כמו שהיינו ילדים קטנים, אני עוד צריכה להתרגל לזה
״היי אמא״ אמרנו ביחד ונישקנו אותה בלחי
״איך היה אצל הרופא?״ אמא שלי שאלה כשניגבה את ידיה במגבת
״היה בסדר, הוא אמר שזה סתם עוד וירוס חולף״ אמרתי
״מצויין, שבו לאכול הכנתי אוכל״ היא אמרה
ממש לא היה לי חשק לאכול אחרי מה שגיליתי
״אמא אני עוד 5 דקות אגיע לאכול״ אמרתי
״בסדר״ היא אמרה וחייכה
עליתי לחדר שלי ונישכבתי על המיטה בוהה בתקרה המשעממת וחושבת מה אני יעשה? להפיל את הילד? אולי לא? זה ילד גם של דניאל אם אני ארצה או לא ארצה.
זה חיים של מישהו שאני גוזלת, אני לא יכולה לחיות עם הרגשות אשם האלה.
אני אספר לדניאל? לא אני לא יכולה הוא יספר את זה לכולם.
תחשבי יסמין תחשבי! מה לעשות?
נמאס לי כבר, אני מתוסכלת ומאוכזבת מעצמי
״יסמין אמא אמרה שואלת מתי את באה?״ ג׳קסון שאל
״אני באה״ אמרתי ויצאתי מהחדר שלי ומהמחשבות שלי לכיוון השולחן.
האמת שהיה די נחמד, הרבה זמן לא הרגשתי את האווירה הזו וזה כיף לחוות אותה שוב.
״טוב אני עולה לישון, לילה טוב״ אמרתי ועליתי למעלה מקבלת לילה טוב מכולם.
נכנסתי למקלחת חושבת מה אפשר לעשות? אני לא יכולה לגדל ילד בגיל הזה, זה לא מתאים, לפחות לא לעכשיו.
יצאתי מהמקלחת מתייבשת ומתלבשת
נשכבת במיטה, שוקעת במחשבות ונרדמת..
״אמא?״ ילדה קטנה עם עיניים ירוקות כמו שלי
רצה אליי ומחבקת אותי
היא שלי? איך?
״מה?״ אני שואלת בגימגום ומרימה אותה כשאני רועדת
״אני אוהבת אותך״ היא אמרה ונישקה אותי
״גם אני אוהבת אותך״ אמרתי וירדה לי דמעה
״למה את בוכה אמא?״ היא שאלה אותי וניגבה את הדמעות שלי
״כי... אני לא יכולה לגדל אותך״ אמרתי בלחש וחיבקתי אותה
קמתי בבהלה, מנגבת את הזיעה והדמעות
השעה הייתה חמש וחצי לפנות בוקר זה היה רק חלום.
הרגשות אשם אוכלים אותי מבפנים אבל אין מצב שאני נשארת ככה.
אני כועסת על דניאל כלכך! הוא השאיר אותי ככה במצב הזה והוא אפילו לא יודע.
נמאס לי ממנו ומכולם.
ניסיתי לחזור לישון אבל זה פשוט לא עזב אותי
אני היום אדבר עם דניאל.
YOU ARE READING
Cry and cry again
Teen Fictionיסמין, ילדה מקובלת ואהובה על כולם. כובשת עם הפשטות והחיוך המהפנט שלה נופלת לבור ללא לתחתית שנקרא בריונות. אבל היא לא ידעה שהחברה הכי טובה שלה היא זאת שחפרה את הבור הזה מסביבה כל הזמן הזה... - אזהרות: -אובדנות -פגיעה עצמית הקריאה היא באחריות הקורא ב...