How to Save a Life - Larry

How to Save a Life - 4

פרק 4

מנקודת מבטו של לואי
אחרי השיעור התהלכתי במסדרון של בית הספר.
מי היה הבחור שהביט בי בשיעור? הוא היה נראה כל כך טוב, העיניים הירוקות האלה והשיער שאסוף בקוקו ו..
לעזאזל לואי מה עובר עלייך?! אל תשכח שאתה מתכוון להרוג את עצמך, אל תשכח שכולם שונאים אותך ושבחור כמוהו בחיים לא יסתכל עלייך ובטח שלא יאהב אותך. אף אחד בחיים לא יאהב אותך פשוט תשכח מזה. חוץ מזה, אני בכלל אוהב בנות. לא?

נכנסתי אל הקפיטריה של בית הספר, לוקח אוכל מתיישב בכיסא לצד שלוחן עגול. כמובן שישבתי לבדי, כרגיל. מי לעזאזל ישב לידי אלא אם כן הוא רוצה להציק לי, לרדת עליי או להרביץ לי?
לאחר כמה דקות של אכילה וכמה צחקוקים של נערים שעברו לידי, ראיתי את הבחור בעל העיניים הירוקות נכנס אל הקפיטריה עם בחור נוסף בעל צבע עור כהה יותר. הוא הבחין בכך שהסתכלתי עליו ומבטינו התנגשו מה שגרם לי להשפיל את מבטי.
כעבור כמה שניות הרגשתי חום גוף לידי והופתעתי כשראיתי את הבחור יושב לידי ומחייך אליי. פשוט הבטתי בו במבט חסר הבעה.
"שלום." הוא אמר ואני המשכתי לאכול, מתעלם ממנו לגמרי. למה לי להכיר אנשים אם אני מתכוון למות עוד מעט? זה מיותר לגמרי.
"אתה לא מתכוון להגיד לי היי?" הוא שאל ואני הבטתי בו. לאחר כמה שניות של בהייה חזרתי לאכול, מתעלם ממנו שוב.
פתאום הרגשתי מגע על הרגל שלי וקפצתי כשראיתי את היד שלו על הירך שלי. הזזתי אותה והבטתי בו. "אל תהיי חצוף, כל כך קשה לך להגיד שלום?" הוא שאל. עוד בריון, איזה יופי.
"מה אתה רוצה ממני? אם אתה רוצה להרביץ לי פשוט תעשה את זה עכשיו ונחסוך את ההיכרות המטופשת הזו." אמרתי וחזרתי לאוכל שלי.
"למה שאני ארצה להרביץ לך? הוא שאל ואני לא הבטתי בו הפעם.
"כי זה מה שכולם רוצים." לחשתי וקמתי מהכיסא, יוצא מהקפיטריה.

מנקודת מבטו של הארי
"כי זה מה שכולם רוצים." הוא לחש ועזב את הקפיטריה. למען השם הנער הזה נראה אומלל, אני חייב לעזור לו.
רגע אחד! אמנם אני חייב לעזור לו אבל אני ממש לא מרחם עליו ולא עושה את זה כדי לעזור למישהו, זה בסך הכל בכדי לנצח בהתערבות.
אבל לעזאזל איך אני אמור להתקרב אליו עכשיו כשהוא לא נותן לי? הוא כל כך מרוחק ומדוכא ואני לא יודע מה לעשות.
"אני רואה שעד עכשיו לא הולך לך כל כך טוב." קול נשמע והרגשתי יד נוגעת בעורפי. ראיתי את זאיין מתיישב לידי ומביט בי.
"תסתום את הפה, רק התחלתי. אתה תראה שאני אצליח מצוין, אני פשוט צריך להבין איך להתקרב אליו וזהו." מלמלתי והוא חייך.
"אתה ממש נחוש לנצח בהתערבות הא?" הוא שאל ואני הבטתי בו כמה שניות, חושב ואז מהנהן.
"עכשיו, אתה מוכן להסביר לי למה גם אתה וגם ליאם נמצאים כאן? לא מספיק רק אחד מכם לידי, למה שניכם פה?" שאלתי והוא השפיל את מבטו והסמיק מעט.
"מה יש ביניכם?" שאלתי והוא מיד הרים את מבטו. "כלום, שום דבר, אין בינינו כלום." הוא מיד הגן על עצמו.
"אבל אתה רוצה שיהיה משהו." הכרזתי והוא הסמיק שוב. "ממש לא." הוא מיהר להגן על עצמו שוב ואני נאנחתי.
"אני מקווה שלא תיזכר מאוחר מדי, זה נראה כאילו גם הוא מעוניין בך." אמרתי והמשכתי לאכול.
"באמת?" הוא שאל לאחר כמה שניות. הרמתי את מבטי אליו בחיוך. "מה זה בכלל מעניין אותך? חשבתי שאתה לא מעוניין בו, לא?" שאלתי והוא השפיל את מבטו שוב.
"תסתום כבר ותפסיק לבלבל את הכנפיים." הוא אמר והלך. גיחכתי לעצמי.