How to Save a Life - Larry

How to Save a Life - 1

פרק 1

"למען השם, אני ממש לא מתכוון לקחת חלק בהתערבות המטופשת הזאת!" קול נמוך וכעוס דיבר. לפתע נשמע גיחוך.
"זה בסדר הארולד, תמיד ידעתי שהשטן הוא חתיכת פחדן." קול אחד דיבר, משועשע.
"יש לי כמה דברים להגיד לגבי מה שאמרת עכשיו. אחד, אל תקרא לי הארולד. לעולם. שתיים, אני ממש אבל ממש לא פחדן. והמניפולציות שלך לא יעבדו עליי." הקול הראשון דיבר והקול השני גיחך שוב.
"אם אתה לא מפחד, למה אתה לא רוצה לעשות את זה, הארולד?" הקול השני אמר והדגיש את ההארולד מה שגרם למתולתל להרים אותו מהצווארון ולהצמיד אותו לקיר הלבן. רגליו של הבחור השני לא נגעו ברצפה, אך בעיניו לא נגלה שום סימן לפחד.
הבחור המתולתל עצם את עיניו ונשם נשימה עמוקה. כעבור מספר שניות שחרר את האחיזה בצווארון בהדרגה והתהלך אל הצד השני של החדר בהליכה מהירה.
הוא הסתובב והצביע על הבחור השני. "בפעם הבאה אני לא אוותר לך ליאם." הוא הכריז.
"אז סיכמנו את ההתערבות הארי?" ליאם התיישב בכיסא, ממשיך לדבר כאילו כלום לא קרה.
הארי נאנח. "בסדר, בסדר." הוא השיב ופניו של ליאם היו ללא הבעה.
הארי בהה בליאם כמה דקות עד שליאם שם לב אליו. "יש סיבה שאתה בוהה בי כך? יכולת ללכת כבר ממזמ-" הוא קטע את עצמו בגיחוך. "אתה מחכה שאני אאשר לך לצאת?" הוא שאל, מתפקע מצחוק. פניו של הארי הפכו לזעופות.
"ממש לא! פשוט.. חשבתי ש-שאולי יש לך ע-עוד משהו להגיד." הוא מלמל.
"הארי, אתה אמור להיות קצת יותר קשוח אתה לא חושב? בכל זאת, אתה השטן לא אני." ליאם אמר, חוזר לענייניו.
"עכשיו צא מכאן כבר." הוא הרים את מבטו כדי לצחוק על הבחור אבל חיוכו נמחק כשראה שהחדר ריק.

מנקודת מבטו של הארי
הסתובבתי סביב עצמי, חושב על ההתערבות המטופשת הזאת ותוהה איך ליאם תמיד משכנע אותי להשתתף בהתערבויות המטופשות שלו.
למען האמת, ברוב המקרים גם אני נהנה מההתערבויות האלה, אך הפעם אני בוודאות לא איהנה. איך אפשר ליהנות ממעשה טוב? איך אפשר ליהנות מלהציל חיי אדם?
למרות שאני לא אוהב את הרעיון הזה ומעולם לא עשיתי דבר כזה, אני חייב להצליח. בשאר ההתערבויות שלנו התערבנו על שטויות, אך הפעם אם אפסיד אכלא לנצח. כמובן שאני לא מפחד מזה, הרי בבירור אני אנצח. או שלא? על מה אני מדבר, בטח שאנצח. אם ליאם לא יתערב מלמעלה אני עשוי לנצח.
הדבר היחיד שמפריע לי בהתערבות הזו היא שלפני שאנחת בכדור הארץ אצטרך לעבור קורס מטופש בעל שם מטופש. "איך להציל חיים", הם לא יכלו להיות קצת יותר יצירתיים?

"אתה בטח צוחק עליי! אין שום סיכוי שאני מתחזה לבן שמונה-עשרה. אני נראה לך כמו מישהו שיסכים להתחזות לבן שמונה-עשרה? תבחר לי מישהו אחר אני לא מוכן לז-" קולי נקטע על ידי הבחור המטופש הזה שאיכשהו נבחר להיות מדריך הקורס הזה. אני מניח שהוא בטח שיחד את ליאם איכשהו, אבל זה לא הגיוני כי הוא וליאם שונאים אחד את השני. טוב הוא שיחד מישהו!
"דבר ראשון, אתה לא מתחזה לבן שמונה-עשרה. אתה עושה את זה למענו של הבחור אז זה לא נחשב להתחזו-" קטעתי אותו. "וזה עוד בחור?!" שאלתי בכעס. "אין שום סיכו-" קטעו אותי שוב. אני הולך להרוג את הזאיין הזה. "כן זה בחור, עכשיו לדבר השני, אין שום החלפות. ברגע שאתה נכנס לחיים של האדם הזה אתה לא יוצא מהם עד שאתה לא מציל אותו." זאיין אמר.
"ולא זכור לי שיש לך בעיה עם בחורים, למען האמת שמעתי שאתה דווקא אוהב בחורי-" הצמדתי אותו לקיר. כבר נמאס לי להצמיד אנשים לקירות, אני צריך לשנות את ההתקפה הזאת כי זה כבר לא מקורי.
"תזהר ותשמור על הפה שלך כשאתה מדבר אליי!" אמרתי והעברתי את מבטי על העיניים הבוהות של שאר האנשים שבחדר.
"על מה אתה מסתכלים?!" צעקתי וכולם הסיטו את מבטם מאיתנו.
"הארי, תשב במקום שלך ותפסיק לעצבן." זאיין אמר ושחרר את אחיזתי, מצביע על כיסא ריק ומבודד. יופי.
הלכתי אל הכיסא והתיישבתי, מצפה לשעות של שעמום.
"שלב ראשון." זאיין נעמד מול כל המלאכים, כמה בודדים מהגיהינום שנענשים ומולי, מכריז וכותב משהו על הלוח המעופש. אני לא מבין, אם אנחנו כרגע על הגבול בין גן עדן לגיהינום, למה ליאם לא יכל להשקיע במשהו קצת יותר משוכלל. זה פשוט דבילי.
"כשאתם מגיעים לכדור הארץ, תקבלו זהות, חלקכם יקבל משפחה. תעשו הכל כדי להראות כאילו אתם מכדור הארץ, שלא יחשדו בכם." הוא הכריז. "זה לא השלב הראשון, זה סתם הקדמה קצרה. השלב הראשון הוא." הוא דיבר ואז הצביע על מה שכתוב על הלוח. "מפגש ראשון." הוא קרא מהלוח.
"שהפגישה הראשונה עם האדם לא תהיה מביכה או מוזרה. תשתדלו להישאר בקשר ידידותי בלבד עם האדם. והכי חשוב, לא לגרום לו לשנוא אתכם!" הוא צעק. האמת היא שלפי דעתי יותר חשוב לא להתאהב בו אבל אם זה מה שהוא חושב מה אני יכול להגיד? חוץ מזה, בעיה של מי שיתאהב באדם האנושי שלו. אני לא אתאהב בחיים.
"הפעם, קורס 'איך להציל חיים' ה-1,306, אנחנו לא נותנים לכם הנחיות ונותנים לכם להתמודד עם כדור הארץ לבד." הוא אמר וכל החדר התפעל. אנשים התחילו להיבהל ולדבר עם מי שישב לידם. אני כמובן ישבתי לבדי אז פשוט בהיתי בקיר.
"זה נשמע מבהיל אבל זה לא, אתה תסתדרו. ואל תשכחו שברגע שאתם בכדור הארץ אנחנו לא יכולים לעזור לכם יותר ככה שאם למישהו יש משהו לשאול, שלא ייזכר בזה שהוא כבר שם."
הוא אמר והחדיר אפילו יותר בהלה.
"איך לעזאזל אתם קוראים לזה קורס אם אתה לא מעבירים לנו שום מידע ופשוט זורקים אותנו במים העמוקים?" שאלתי וכל תשומת הלב הופנתה אליי.
הוא חייך כאילו סוף סוף מישהו אמר משהו שהוא כל כך חיכה שמישהו יגיד.
"או! חיכיתי שמישהו ישאל את זה. כמובן שלא בנוסח המזלזל הזה אבל טוב.. גם זה משהו." הוא מלמל.
"אנחנו נעביר לכם קורס זריז של שבעה ימים. כשהשבוע הזה יגמר אתם תגיעו לכדור הארץ. הקורס יהיה הרבה יותר מזורז משאר הפעמים שהקורס התקיים, ואתם תקבלו הרבה פחות חומר ועזרים ל'איך להתמודד עם אתגרים בכדור הארץ'." הוא הכריז והחדר התמלא בדממה.
כעבור דקות של שקט, זאיין דיבר שוב. "אתם יכולים ללכת, נתראה בשיעור הבא שיהיה השני מתוך שבעה." הוא סיים וכל המלאכים יצאו מהחדר בגוש אחד. נשארתי אחרון בחדר, יחד עם זאיין.
בזמן שהוא סידר כל מיני דפים מטופשים ומלאי מלל, ניגשתי אליו ונעמדתי לידו, מביט בו.
הוא הרים את מבטו אליי ונאנח.
"מה אתה רוצה?" הוא שאל ואני נחרתי מצחוק ושחררתי גיחוך.
"בסך הכל רציתי להגיד לך שלום, אבל אם אתה כבר שואל.." מלמלתי והתקרבתי. "נכון אני מקבל הקלות על כולם?" לחשתי בתקווה שיענה כן. הוא הרי שונא את ליאם, הוא אמור לעזור לי לנצח אותו בהתערבות.
לפתע חיוך התרחב על פניו ואני חייכתי גם, מבין שהוא הולך לעזור לי. בבת אחת החיוך שלו נמחק.
"מי אתה חושב שאתה?" הוא שאל ואני מיד מחקתי את החיוך. "נדמה לך שאני אעזור לך לנצח את אלוהים בהתערבות? לא מספיק שהוא שונא אותי, אתה רוצה שהוא ישלח אותי לגיהינום?" הוא שאל ואני הרמתי את גבותיי.
"מה כל כך רע בגיהינום?" שאלתי, משלב את ידיי.
"הארי, צא מכאן." הוא אמר והמשיך להתעסק בשטויות שלו. המשכתי לבהות בו בשילוב ידיים. "עכשיו!" הוא צעק בלי להרים את מבטו.
"בסדר!" צעקתי בבהלה והתקדמתי אל היציאה. לאחר כמה צעדים נעצרתי והסתובבתי.
"דרך אגב," התחלתי להגיד.
"מה השם של האידיוט שאני צריך להציל?" שאלתי והוא הרים את מבטו, מופתע.
"סאם, סאם קופר." הוא השיב, מתעלם מההערה המיותרת שלי.

הפרק יחסית קצר, גם הפרק הבא יהיה קצר אבל שאר הפרקים אחריו יהיו ארוכים יותר.
מקווה שאהבתן ♥