How to Save a Life - Larry

How to Save a Life - 12

מטרות: 30 הצבעות, 10 תגובות.
לא חשבתי להעלות את הפרק היום אבל לא יכולתי לחכות!!!

תהנו♥

פרק 12

מנקודת מבטו של הארי
העברתי את מבטי על השעון, שבע ושלושים בבוקר. התעצבנתי שהתעוררתי בשעה הזו, כי מי מתעורר בשעה כזו בסוף השבוע?
קמתי מהמיטה, נכנס למקלחת ומעביר על עצמי שטיפה מהירה ומעירה.
כשיצאתי, הבטתי בשעון שוב והוא הראה שבע ושלושים וחמש מה שגרם לי להיאנח. אין סיכוי שאצליח להירדם, מיותר בכלל לנסות.
כשסיימתי ללבוש על עצמי משהו, ישבתי על הספה בסלון. ג'מה ישנה אצל חברה היום ואן בנסיעת עסקים, מה שאמר שיש לי סוף שבוע של בית ריק.
חשבתי לעצמי כמה דקות ובסופו של דבר עליתי על רעיון גאוני. למה שלא נקיים מסיבה? אני בטוח שנייל ישמח, אולי גם זאיין, ואולי אפילו לו-
לא. ממש לא. ממש, ממש לא.
לעזאזל, אני עורך מסיבה.
התקשרתי לנייל, שהתלהב מאוד מהרעיון ואמר שיזמין את כולם מה שגרם לי לחייך. אוכל להכיר אנשים, זה טוב.
כשסיימתי לטלפן ללנה וזאיין, שגם התלהבו מהרעיון. לבסוף החלטנו לערוך את המסיבה בבית של זאיין.
ישבתי על הספה - בוהה בשיחה שלי מאתמול עם לואי.
אני באמת מקווה שהוא לא פגע בעצמו או עשה לעצמו משהו, כי לפי איך שהוא דיבר ועם כל מה שאני יודע עליו, אני לא אתפלא אם הוא עשה משהו.
מבלי לשים לב בכלל, לחצתי על כפתור החייגן וצלצול נשמע.
חייגתי ללואי. למה עשיתי את ז? מה אני אגיד לו? אני חייב לנתק!
בשנייה שבאתי לנתק, הקול שלו נשמע מהצד השני ופשוט לא יכולתי.
"הארי?" הוא אמר בקול חלש ושברירי.
"היי.. לואי.. אממ.. אני.." מלמלתי ושמעתי אותו מפהק מהצד השני.
"הו.. הערתי אותך." לחשתי לעצמי.
"מה אתה רוצה?" הוא אמר בתוקפניות לאחר שהפסיק להיות ישנוני.
"אמ.. אני.. אני יודע שהמצב בינינו לא בדיוק.. ואחרי מה שקרה.. ו.." מלמלתי, לא מוצא את המילים שאני רוצה להגיד, ובעיקר לא מצליח לחבר אותן יחדיו.
"שיט.. אני פשוט מנסה להגיד שיש את העבודה המזוינת הזאת שאנחנו צריכים לעשות ושמה שקרה בינינו לא יכול לשנות את העובדה הזו, ככה שאנחנו צריכים להיפג-"
הוא קטע אותי.
"בוא אליי מחר." הוא אמר ופאקינג שיט לרגע חשבתי שהוא מתכוון שאבוא אליו בשביל משהו אחר מהעבודה.
הרך הישירה שבה הוא אמר את זה.
"זאת אומרת, נעשה את העבודה מחר.." הוא תיקן בבלבול.
אני גיחכתי לעצמי ושמעתי אותו משתעל.
"בסדר, נתראה מחר." אמרתי והוא ניתק. רגע, למה לא הזמנתי אותו למסיבה בעצם? ובאיזה שעה לבוא אליו? להביא משהו? נו באמת.

השעות עברו, הגעתי לזאיין ואני ארגנתי בקבוקי אלכוהול, הוא ארגן מוסיקה, תאורה וסידר את הכיבוד.
הבית 'שלו' היה נראה מעולה, הזזנו את הספות ופינינו את הסלון מה שהפך אותו לרחבת ריקודים ענקית. התאורה הצבעונית והחשוכה השרתה סטייל של מועדון והמוסיקה הייתה רועשת וגרמה לי לחשוש שהשכנים שלו יתעוררו בהמשך אבל, למי אכפת.
עשרות אנשים החלו למלא את חלל הבית וכעבור כמה דקות לנה ונייל נכנסו, נראים שיכורים לגמרי.
קצת כעסתי על זה שהם שתו לפני, אבל היה נחמד מדי לראות אותם יחד. שמחתי שהם קרובים, אהבה זה דבר יפה.
זאת אומרת.. זה הרגל, הרגל של אדם אחד לאדם אחר.
פאק, לא משנה.
ניגשתי אל הכוס המלאה שלי, מרוקן חצי בשלוק אחד ומרגיש את הגרון שלי זועק הצילו.
הארי, אל תשכח לא לשתות הרבה - מחר אתה נפגש עם לואי.
לואי. חיוך עלה על פניי כשחשבתי עליו ועוד שלוק גדול נכנס אל הפה שלי, מה שרוקן את הכוס לגמרי.
מילאתי לעצמי כמה כוסות נוספות והתחלתי לחשוב על העיניים הכחולות שכבשו אותי.
הטעם שלו, השפתיים שלו, המגע שלו, העיניים שלו, החיוך הקטן שהוא מנסה להסתיר כשאני לידו ופאק ה..
התחת שלו..
למען השם, אני לא מבין מה קורה לי.. למה אני חושב עליו כל כך הרבה? למה כל מה שאני רוצה לעשות זה לזרוק אותו על המיטה ולגרום לו לצעוק את השם שלי מרוב תענוג? למה אני רוצה שהוא יגע בי, ינשק אותי ויאהב אותי? יאהב אותי? פאק, זה יהיה כל כך מדהים אם הוא יאהב אותי..
שתיתי כוס נוספת, מתקדם אל עבר הספה, שהייתה במטבח כי לשם פינינו אותה, כשבקבוק בידי. בחרתי להפסיק לשתות בכוס ופשוט לקחת את הבקבוק השלם.
המוזיקה הרועשת שמילאה את האוזניים שלי סנוורה אותי לגמרי, האנשים הרבים שנתקעו בי במהלך דרכי אל הספה גמרו לי ליפול שלוש פעמים על הרצפה.
נשכבתי על הספה בפזיזות.
"הארי, מה אתה עושה?" שמעתי קול יחסית גבוה והרמתי את עיניי, שותה שלוק נוסף. ראיתי מטושטש באותו הרגע אבל הבחנתי במשהו צהבהב.
"ניילר!" צעקתי, שותה שלוק נוסף ומחבק את נייל, גורם לו ליפול על הספה יחד איתי.
"לעזאזל הארי, כמה שתית?" הוא שלא, דוחף אותי ממנו וגורם לי להתרכז בו.
גיחכתי.
רואה את הבקבוק הזה?" שאלתי והצבעתי על הבקבוק שהיה זרוק על הרצפה.
"נו?" הוא מלמל.
"אז שניים כאלה ואת מה שחסר פה." אמרתי והרמתי את הבקבוק החצי ריק שבידי.
הוא מיד לקח אותי מהיד שלי,