How to Save a Life - Larry

How to Save a Life - 15

אני בשוק שאנחנו כבר בפרק 15!
תודה לכולן על התגובות ועל ההצבעות, אני מתה עליכן.
והפעם אין מטרות כי אתן מגיעות אליהן מהר מדי, וגם אני שונאת מטרות סתם רציתי לראות איך אתן מתמודדות איתן.
תהנו ואני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת את הפרק הזה♥

-הפרק מכיל ציטוט מרומיאו ויוליה של שייקספיר-

פרק 15

מנקודת מבטו של לואי
"האהבה היא כעשן העשוי מאדים של אנחות. כאשר טהורה היא, האש מפעפעת בעיני האוהבים. כאשר כעוסה היא, הים מוזן מדמעות האוהבים. ומה היא עוד? הטירוף הכי מוסתר, מרירות חונקת ומתיקות שנשמרת." הוא הקריא בזמן שעמד למולי. התרגשתי מהמילים האלה של שייקספיר בזמן שמחשבות רבות על המשמעות של הפסקה הזו עלו במוחי. לפתע שמעתי גיחוך והרמתי את מבטי אליו.
"אתה מוכן להסביר לי מה זה הבולשיט הזה?" הארי שאל בקול משועשע ואני כיווצתי את עיניי במבט כעוס.
"בולשיט?" שאלתי ונעמדתי, משלב את ידיי. "זו כתיבה מרגשת ואמיתית על אהבה ורגשות, ההסבר האמיתי לרגש הטהור שאדם מרגיש כלפי אדם אחר - הרגש אהבה. איך אתה מסוגל לקרוא לזה בולשיט?" שאלתי והוא צחקק.
"אתה באמת מאמין בכל השיט הזה?" הוא שאל ואני נאנחתי. "אתה בן אדם רדוד." מלמלתי והתיישבתי על המיטה שוב.
"תמשיך בבקשה." אמרתי והוא הביט בי בחוסר סבלנות.
"אני ממש לא ממשיך לקרוא את הדבר האידיוטי הזה." הוא אמר וזרק את קבוצת הדפים שהייתה בידו על הרצפה, מתקדם לעבר המיטה ומתיישב עליה לידי.
הבטתי בי והוא נשכב על המיטה ובהה בתקרה.
"אתה באמת חושב שמה ששייקספיר כותב הוא אידיוטי?" שאלתי, נשכב גם אני ומביט בתקרה.
"זה לא שאני מזלזל בו או משהו, פשוט בעיניי אהבה היא לא טהורה ותמיד מעורב בה אינטרס חיצוני שהורס הכל ובגלל זה אף זוג לא נשאר יחד." הוא אמר, גורם לי לסובב את ראשי אליו ולפגוש במבטו. אז הוא הביט בי?
"אני חושב שאתה טועה. כל עוד האהבה באמת קיימת, בני הזוג יחזיקו מעמד לנצח כשאהבה אמיתית מקשרת ביניהם." אמרתי וחיכיתי שהוא יצחק לי מול הפנים, אך הוא פשוט הביט בי בהבעה מסתקרנת.
"על מה אתה חושב?" שאלתי והוא הוריד את מבטו ממני. "על שום דבר.." הוא מלמל וקם מהמיטה, הולך לעבר הדפים שזרק.
"בוא נמשיך.." לחש בשקט והתחיל לקרוא מהדף.

כשהשעה ארבע הגיעה, החלטנו לסיים את הקריאה והעבודה המתישה.
היינו לבד בבית ושאלתי את הארי אם הוא ירצה לאכול אצלי ארוחת צהריים, מתוך נימוס בלבד.
הוא הסכים אבל בתנאי שהוא יהיה זה שיבשל את האוכל. אני מניח שהוא מבשל בצורה מזעזעת אבל אם הוא מעוניין להכין את האוכל, מי אני שאתנגד?
ירדנו אל המטבח ואני התיישבתי על כיסא, בזמן שהוא לבש מעליו את הסינר הלבן שהיה נראה עליו סקסי לגמרי והרגשתי שאני מסוגל פשוט לקפוץ עליו באותו רגע.
"כן לו?" הוא אמר ואני השתעלתי כשהבנתי שבהיתי בו.
גירדתי את עורפי באי נוחות והוא גיחך והרתיח מים.
"אני אכין ספגטי עם רוטב שמנת ופטריות, אני יודע שזה נשמע פשוט אבל אני מוסיף טוויסט קטן משלי שנותן לזה טעם של ארוחת גורמה." הוא מלמל בזמן שפתח חבילת ספגטי.
בטח, רק הארי יודע לבשל ארוחת גורמה. גיחכתי רק מעצם המחשבה הזו.
הוא התחיל לחתוך בצל ונדהמתי כשראיתי שעיניו לא דומעות ואפילו לא נראות רטובות. איך זה הגיוני? טוב, הוא לא נראה כמו אדם שבוכה ואני לא אתפלא אם אין לו את בלוטת הדמעות בכלל.
"אתה צריך עזרה?" שאלתי והבחנתי בחיוך על שפתיו שחשף את הגומות שלו. לעזאזל, למה הוא כל כך יפה?
"יעזור לי אם תגיד שאתה יודע היכן ההורים שלך מחזיקים את היינות פה בבית." הוא אמר וזרק את הבצל החתוך אל הסיר המלא בשמן רותח, מה שהשמיע צליל צריבה של שמן.
ניגשתי אל דלת שהתחברה אל המטבח, שם היה המזווה.
פתחתי את דלת המזווה. "לבן או אדום?" שאלתי.
"לבן." הוא השיב ואני הזזתי כמה בקבוקים, מחפש משהו נחמד.
אמנם אנחנו לא משפחה עשירה, אבל אנחנו משקיעים כספים בדברים שאנחנו אוהבים. אמא שלי אוהבת יינות יוקרה ואיכות, אז היא מוציאה כספים רבים עליהם. זה לא שהיא מכורה או משהו, ממש לא, פשוט בארוחות ערב זה נחמד לשתות כוס יין טובה. האמת שגם אני מאוד אוהב יינות.
מצאתי בקבוק שזכרתי שאמור להיות מעולה, אבל מעולם לא יצא לי לטעום.
לקחתי אותו וניגשתי אל המטבח, סוגר את דלת המזווה אחרי.
"פביליון בלאן?" הוא שאל כשהגעתי עם הבקבוק.
"אם אתה לא אוהב אני יכול להביא משהו אחר.." השבתי והוא הניד בראשו.
"ממש לא, זו בחירה מוצלחת. פשוט, זה בקבוק יקר.." הוא מלמל ואני הנחתי את הבקבוק על השולחן.
"בשביל יין טוב משלמים כסף. חוץ מזה, אמא שלי מוציאה כספים על יינות ואין לה בעיה שנשתה אותם. היא אוהבת איכות." אמרתי בזמן שהתיישבתי על השולחן.
הוא המשיך בבישול ואני הבטתי בו.
"למה לבן?" שאלתי והוא הביט בי בבלבול.
"זאת אומרת, יין לבן." תיקנתי והוא חזר להביט במחבת התוססת.
"כי הוא עדין, מתאים למנה, מרים את מצב הרוח וגם.. הוא רומנטי." הוא אמר והביט בי לרגע.
אני הוצאתי מפי שיעול והוא גיחך וחזר לערבב את מה שהיה במחבת, הרוטב כנראה.
לאחר כמה דקות הוא הוציא מאחד הארונות שתי צלחות לבנות ויפות והניח אותן על השיש.
הוא הניח בתוך כל אחת מהן ספגטי ומעל פיזר מהרוטב.
קמתי להביא שתי כוסות יין וסכום, וסידרתי את השולחן. התיישבתי על הכיסא וחיכיתי, מביט בו.
הוא התקרב אל השולחן כשבידיו הצלחות והניח אותן. הכיסא השני היה למולי אבל הוא החליט להרים אותו ולהעביר אותו לצד ככה שישב בפינה לידי.
הוא העביר את הסכום והכוס לצידו ומזג לנו יין.
הרשתי לעצמי לבחון את האוכל. המראה של זה היה נראה מדהים, הוא סידר את זה בצורה יפה ומושקעת ופיזר מעל כמה עלים שגרמו לזה להיראות יוקרתי.
ולא רק המראה היה מדהים, הריח שנדף מהמנה היה ממכר ולא יכולתי לעמוד בפני זה.
הוא הושיט לעברי את כוס היין והרמנו לחיים.
כל הסיטואציה הייתה יותר מדי רומנטית וקרובה, הוא שבישל בשבילי, היין, העובדה שהוא בחר לשבת קרוב אליי. זה היה מוזר אבל לא היה לי אכפת בכלל.
היין היה מדהים ושמחתי שסוף סוף יצא לי לטעום אותו.
"בתיאבון." הארי אמר כשהביט בי וחיכה שאוכל.
"אתה לא אוכל?" שאלתי והוא הביט בי בחיוך. "אני מחכה לראות את דעתך." הוא השיב במהירות ואני צחקקתי. זה היה יכול להיות מביך מאוד אם זה היה לא טעים.
דחפתי את המזלג שלי אל הצלחת וגלגלתי עליו כמה "חוטי" ספגטי שהיו מלאים ברוטב שהריח נפלא.
הכנסתי את המזלג אל הפה ועיני נפערו. זה היה כל כך טעים. למרות שזו הייתה מנה של ספגטי שמנת ופטריות - דבר פשוט, הוא הצליח לעשות את זה כל כך מדהים ועוד עם המצרכים הבודדים שהיו לנו במקרר, כי אמי עוד לא ערכה קניות השבוע.
זה היה נימוח בפה, ולא היה לזה טעם רגיל של שמנת ופטריות. היה בזה עוד משהו שלא הצלחתי להבין מה הוא.
"זה מספיק טוב?" הוא שאל בגיחוך.
ואני הנהנתי.
"זה יותר מבסדר, זה מוצלח!" הכרזתי והוא גיחך, מתחיל לאכול גם הוא.
הכל היה פשוט מדהים. הטעם של האוכל היה מדהים, האווירה הייתה מדהימה, ואפילו הוא היה מדהים.
"אל תגזים, זה לא מוצלח.." הוא מלמל אחרי שטעם. ועכשיו הוא מצטנע?
הוא חזר להביט בי ולפתע צחק, גורם לי להביט בו בבלבול וקצת כעס. "מה?" שאלתי הוא המשיך לצחוק.
"אתה אוכל כמו תינוק, כולך מלוכלך." הוא אמר וצחקק, מתקרב אליי, מה שגרם לי לנטות אחורה.
"תירגע, אני רק רוצה לנקות את זה." הוא הרגיע וחייך.
חזרתי לשבת כשגופי ישר והוא התקרב, שולח את ידו אל הפנים שלי.
הוא העביר את האגודל שלו קרוב אל שפתיי והעביר בי צמרמורת, במיוחד עם המבט שלו. הוא כבר לא חייך באותו רגע ורק הביט בי עם העיניים היפות שלו.
כשהוא לקח את ידו כמעט שלחתי את ידי בשביל להחזיר את ידו אליי, מרוב נזקקות אל המגע שלו, אבל אז התאפסתי על עצמי.
הוא ליקק את מה שהיה על האגודל שלו ולעזאזל, הוא היה סקסי.
הורדתי את מבטי ממנו במהירות והרמתי את כוס היין, שותה את כל מה שהיה בכוס במהירות.
לפתע הרגשתי את ידו על ידי והרמתי את מבטי, עדיין לא מסתכל עליו שוב.
הוא שילב את אצבעותינו וליטף עם אגודלו את ידי.
עם היד השנייה שלו הוא הרים את ראשי מהסנטר והבחנתי בזה שהוא היה קרוב מאוד אליי.
הוא ליטף את הלחי שלי והפריד את ידינו, שולח את ידו האחרת אל המותן שלי.
הוא ליטף את המותן שלי והגיע אל מבעד לחולצה, נוגע בעור שלי ומעביר בי צמרמורת נוספת.
רציתי לעצור אותו, להגיד לו ללכת הביתה, אבל פשוט לא הצלחתי.
בלעתי רוק כשהוא התקרב אליי יותר ויותר עד שהרגשתי את שפתיו על שפתיי.
בלי לשלוט בעצמי כרכתי את ידיי סביב צווארו והוא הרים אותי מהכיסא שלי והושיב אותי עליו כך שיהיה לנו יותר נוח.
ליטפתי את לחייו עם ידי בזמן שהוא כרך את ידיו סביב פלג גופי התחתון.
הפרדנו את שפתינו אבל לא התרחקנו. עיניי היו עדיין עצומות והרגשתי אותו מעביר את אפו על השפתיים שלי ועל הלחי שלי, מריח אותי בזמן שליטף את הגב שלי.
הוא הניח את שפתיו על הצוואר שלי ונישק נשיקה רטובה על הנקודה הרגישה שלי שכנראה הוא כבר זכר איפה היא.
הוצאתי מפי אנחה חלושה. הוא קרב את ראשו בשקע בין צווארי לכתפי והצמיד אותי אליו הכי קרוב שהיה אפשר, לחיבוק גדול.
חיבקתי אותו גם כן והנחתי את ראשי על צווארו, נושם נשימה עמוקה.
"מה קורה בינינו לו?" הוא שאל בשקט. "מה אתה עושה לי?" הוא הרים את ראשו והרחיק אותו כך שיכל להביט בי. פקחתי את עיניי והבטתי בו בזמן שהוא ליטף את הלחי שלי.
עדיין ישבתי עליו, אבל זה הרגיש כל כך טבעי וכל כך נוח.
"אתה כל כך יפה.." הוא מלמל בזמן שבחן כל חלק בפנים שלי.
"ממש.." אמרתי והשפלתי את מבטי. הוא מיד הרים את ראשי כדי שאביט בו.
"תפסיק לפקפק ולזלזל בעצמך. אתה האדם הכי יפה שפגשתי בחיים שלי.." הוא מלמל ואני הרגשתי את לחיי משנות גוון.
זה פשוט לא יכול להיות, אני אוהב נשים, אני סטרייט. והארי, גם הוא סטרייט, הוא לא מאמין באהבה מה שאומר שהוא יגרום לי להתאהב בו ואז יפגע בי. אני לא מוכן לזה.
אבל רגע, אני סטרייט, אני בחיים לא אוכל להתאהב בו.
אני לא יכול יותר עם כל הבלגן הזה שיש לי בראש.
קמתי ממנו והוא הביט בי בבלבול.
"אנחנו חייבים להפסיק את זה. כבר אמרתי לך לא לגעת בי יותר, והתכוונתי לזה. בבקשה ממך, תלך מכאן." אמרתי כשעיניי מביטות ברצפה.
הרגשתי אותו קרוב.
"בסדר, אני אלך." הוא אמר ופשוט יצא מדלת הבית.
הוא אפילו לא התעקש ונלחם עליי? לואי אתה כזה פתטי, הוא מעולם לא הרגיש כלפייך משהו. הוא פשוט נהנה לשחק בך, חתיכת טמבל שכמותך.