How to Save a Life - 5

2.2K 240 117
                                    

פרק 5

מנקודת מבטו של הארי
"למען השם זאיין, פשוט תגיד לו את זה. זה מאוד פשוט!" צעקתי על זאיין שישב על הספה שמולי.
"זה ממש לא פשוט! אני לא יכול להגיד לו את זה.. מה אני אמור להגיד לו בכלל?" הוא מלמל. אלוהים הוא כל כך מטומטם.
"שאתה רוצה אותו!" צעקתי. "יודע מה? במקום לבלבל לו את הכנפיים פשוט תלך אליו ותנשק אותו!" צעקתי בהתרגשות. מה לעזאזל עובר עליי? למה אני שמח בשביל אחרים? מחקתי את החיוך מיד.
הבחנתי בכך שזאיין חייך. "לנשק אותו?" הוא שאל, חולם בהקיץ. "למה לא?" הוא אמר ונעמד. הבטתי בו מבולבל.
"אני הולך לנשק אותו!" הוא הכריז ויצא מהחדר.
"רגע, זאיין! לעזאזל, זה לא חייב להיות עכשיו! עכשיו אתה אמור לעזור לי בלהתקרב ללוא-"
עצרתי את עצמי כשהבנתי שזה כבר אבוד.
איך לעזאזל אני אתקרב לבחור הזה? ליאם אמר שאני אצטרך לעשות הכל, כולל הכל בשביל שהוא לא ישנא אותי.
יש לי רעיון אבל אני לא בטוח שהוא יעבוד.
אוף אני פשוט אעשה את זה.

היום השני ללימודים הגיע. קיוויתי לראות את לואי היום כדי שאוכל להכיר אותו קצת.
נכנסתי לכיתה, נחשף למראה מזעזע. לואי ועוד שני נערים עמדו שם. שני הנערים הרביצו ללואי והתעללו בו. הוא היה נראה חבול ולצד הפה שלו היה פצע מדמם.
"מה אתם חושבים שאתם עושים?!" צעקתי והשניים הביטו בי בחיוך. "לעזאזל סטיילס, אל תתערב." איך הם יודעים את שמי?
"בעוד איך שאני אתערב. תעזבו אותו עכשיו." הכרזתי וזרקתי את התיק שלי על הרצפה. לואי הביט בי במבט ללא הבעה. הוא כבר רגיל שמכים אותו כך. כואב לי לראות את זה, כואב לי לראות אותו סובל.
"מה תעשה לנו אם לא נעזוב אותו?" הבחור השני שאל ואני כל כך שמחתי מבפנים. כבר כל כך הרבה זמן לא הרבצתי למישהו. זה יהיה כל כך כיף.
התקרבתי אליו עד שהרגשתי את נשימותיו על פרצופי. "את זה." אמרתי ומיד לקחתי את ראשו ודפקתי אותו בשולחן גורם לו לדמם. "עכשיו אם אתה לא לוקח את חבר שלך ושניכם מתעופפים מפה, אני עושה את זה גם לך!" צעקתי לבחור השני שרץ להרים את חברו שדימם מהאף ומשום מה צלע.
"יש לך מזל לואי.. אבל זה רק היום." הבחור הפצוע מלמל ושניהם יצאו מהכיתה.
הבטתי בלואי מחויך. "זה הרגע שבו אתה צריך להגיד תודה." אמרתי והוא בהה בי במבט כעוס.
"לך תזדיין הארי." הוא הכריז ויצא מהכיתה.
שיט, למה הוא חייב להרחיק אותי? בסך הכל ניסיתי לעזור.

הצלצול נשמע והשיעור הראשון התחיל. לואי לא נכנס אליו ופחדתי שהם פגעו בו.
למזלי ראיתי אותו בקפיטריה אחרי השיעור, יושב לבדו ונראה רגוע. כנראה הוא פשוט ניקה את עצמו בשירותים ולפי איך שהעיניים שלו אדומות אז הוא בכה.
לעזאזל שלא יבכה, הוא כל כך מושלם אז למה הוא בוכה?
שיט הארי תסתום.

שהיום נגמר, נסעתי אל הבית שלי.
הנסיעה הייתה קצרה וכשהגעתי אל הבית ניגשתי אל המטבח. לא היה אף אחד בבית אז הרשתי לעצמי להתפשט ולהישאר רק בתחתונים. לחצתי על כפתור מוזר ולפתע נשמע שיר ברקע. קפצתי בבהלה ולא הבנתי מה זה הדבר הזה.
לאחר כמה שניות שבהן הייתי בפאניקה, פשוט התחלתי לרקוד ברחבי הבית. תוך כדי הכנת פסטה, מצאתי את עצמי שר בקולי קולות אל תוך כף שהחזקתי.
צלצול פעמון עצר את כל מה שעשיתי ומיהרתי לגשת אל הדלת. מבלי לשאול 'מי זה?' פשוט פתחתי את הדלת, מופתע מאוד לראות את לואי עומד מולי כאשר סומק עולה ללחיו כשהוא רואה אותי.
למה הוא מסמיק? רגע, אני לבוש רק בתחתונים? אופס. טוב, זה לא אמור להפריע לו, הוא גם בן. אלא אם כן הוא- לא, אין מצב שהוא בקטע של בנים.

How to Save a Life - LarryWhere stories live. Discover now