כעבור ארבעה חודשים:
השיעור האחרון במערכת נגמר. רצתי לדירה שלי בהמשך הרחוב. לא יכולתי לעצור את עצמי מלחייך ולא אכפת לי שאנשים ברחוב יחשבו שאני משוגעת. כמה חיכיתי ליום הזה.
היום פייבסוס מגיעים להופיע בלונדון אחרי ארבעה חודשים שלא ראיתי אותם כי הם היו בסיבוב הופעות בכל העולם ואני הייתי תקועה בלימודים בקולג'.
סוף סוף אני אפגוש אותם שוב.
שרתי לעצמי כשהחלפתי בגדים לחולצה אפורה של State Champs, שמעליה פלאנל אדומה וסקיני שחורים. לקחתי תיק שהכנתי כבר אתמול וירדתי למטה לתחנת האוטובוס.
כל הדרך שמעתי מוזיקה באוזניות שלי בניסיון להרגיע אותי, אבל עדיין יכולתי לשמוע את הלב שלי דופק בין הצלעות.
ירדתי והלכתי לכיוון הכתובת שקאלום נתן לי אתמול כשדיברנו בפלאפון. כמה התגעגעתי אליו. הגברתי את הקצב.
כבר מרחוק ראיתי שהאולם היה ענקי. הם כל-כך הצליחו השנה, ומספר המעריצים רק גדל עם כל יום שעובר.
פניתי לכניסה האחורית כמו שקאלום הסביר לי אבל כמובן שעמד שם מאבטח רחב כתפיים שחסם את המעבר.
שלחתי לקאלום הודעה: "אני בחוץ, אתה בא לפתוח לי?"
כעבור כמה שניות הדלת מאחוריו נפתחה וקאלום הציץ מתוך החדר "דייב" הוא טפח למאבטח על הכתף "היילי היא חברה, היא יכולה להיכנס" קאלום משך ביידי ודייב נתן לי לעבור.
"קאלום" רצתי וחיבקתי אותו חזק "כל-כך הרבה זמן" הרמתי אליו מבט "כמה גדלת! והשתזפת!"
"גם את" הוא חייך "התגעגעתי אלייך" הוא נישק את שפתי.
"הייליייייי" שמעתי את לוק צועק.
הסתובבתי ותוך שניות פגעו בי שלוש ענקים. נפלנו על הרצפה, צוחקים בקול.
"איך כולכם גדלתם! אני לא מאמינה" ישבנו על הרצפה, חיבקתי מצד אחד את מייקל ומהצד השני את אשטון "הייתם חסרים לי" נישקתי את קצה האף של לוק.
"גם אנחנו התגעגענו" אשטון חייך אלי חיוך ענקי.
"איך היה הסיבוב הופעות?"
"מדהים"
"מתיש"
"מושלם"
"איך הלימודים שלך?" לוק שאל, מסוקרן.
"קשה" הודיתי "אבל מספק מאוד. זה היה החלום שלי ולהגשים אותו זה הדבר הכי טוב שיכול להיות."
"קאלום השמיע לנו את הסינגל הראשון שלך" מייקל התלהב "הוא מעולה! אני ממש אוהב את השיר הזה."
"כולנו" לוק הוסיף "הוספנו אותו לפלייליסט שלנו."
"תודה" חיבקתי את כולם ביחד "אני אוהבת אתכם."
נישארתי לבלות איתם מאחורי הקלעים עד שההופעה התחילה ואני הלכתי לתפוס את מקומי בשורה הראשונה.
הלב שלי דפק בהתרגשות. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בהופעה שלהם. קאלום קנה לי כרטיס והכריח אותי לבוא.
הם עלו לבמה ואני לא הפסקתי לשיר ולצרוח. זה היה הערב הכי טוב בחיים שלי.
"עכשיו אנחנו הולכים לשיר את "Lost In Reality" ואנחנו מקדישים אותו להיילי שנמצאת היום בקהל" אשטון צעק וחייך אלי.
הרמתי ידיים וצרחתי. דמעות של אושר מלאו את עיניי. האנרגיה הייתה מחשמלת כשכולם שרו את השיר. השיר שלי. הרגשתי כאילו הלב שלי הולך להתפוצץ מכל הרגשות.
"אני אוהבת אתכם" לחשתי כשהדמעות זורמות על פניי.
קאלום הסתכל עלי וחייך. הוא קרא את שפתי והבין מה אמרתי. הוא ידע.
"אנחנו אוהבים אותך, היילי" הוא אמר כשנגמר השיר.
חייכתי אליו מבין הדמעות. אני חושבת שגם אני ידעתי את זה כבר.
- סוף -
YOU ARE READING
דירה מספר 5 - 5sos
Fanfictionהיילי נרשמה למחנה מוזיקה. היא בחיים לא הייתה מאמינה את מי היא תפגוש שם וכמה החיים שלה ושלהם ישתנו בגללה. אבל זה קרה. *** פייבסוס פאנפיק - 5sos fanfic *** קריאה מהנה:)
