"מישהו יכול לעזור לי עם העניבה המזורגגת הזאת?" שמעתי את לוק מחוץ לחדר.
"אתה הולך עם עניבה?" שמעתי את מייקל וקאלום מתפוצצים מצחוק.
יצאתי מהחדר תוך כדי שאני מסדרת את השיער שלי "לוק, אני אסדר לך את העניבה" לקחתי אותה מלוק חסר האונים "כשיש שלוש אחים בנים קטנים, צריך לדעת לקשור עניבות" משכתי בכתפיים.
נעמדתי על קצות האצבעות וקשרתי לו אותה מסביב לצווארון החולצה הלבנה שלו.
"כולם מוכנים?" אשטון יצא מהחדר לבוש סקיני שחורים וחולצת צווארון שחורה, והשיער שלו פזור.
העיניים של אשטון סרקו אותנו. כשהם נפגשו בשלי הרגשתי את הפנים שלי מאדימות.
"בואו נצא" מייקל קיפץ.
הרגשתי הקלה שמצב הרוח של מייקל טוב יותר. הוא עדיין התעלם מאשטון רוב הפעמים, אבל כבר לא היה נראה כמו רוח רפאים חסרת חיים.
אשטון ניסה להסתיר את הכאב שלו אבל יכולתי לראות שהוא עדיין לא סלח לי.
לבשנו מעילים ויצאנו מהדירה. יכולנו להריח את האוכל עד לכאן.
כשהגענו לחדר האוכל ראינו ששינו אותו לגמרי. הזיזו את כל השולחנות לצדדים ובאמצע הייתה רחבת ריקודים שבראשה עמדת די ג'יי רעשנית.
התישבנו בצד "אז למישהו כאן בכלל יש בת זוג?" מייקל שאל בעגמומיות כשהסתכלנו על הרוקדים.
"ממ.. כן" אמרתי. מייקל ואשטון, שניהם הסתכלו עליי בהשתאות "כאילו- אני וקאלום- רק בתור ידידים" מיהרתי לומר.
מייקל הרים גבה וקאלום הרים ידיים "זה נכון."
"גם ללוק יש בת זוג" אמרתי.
"לוק?" מייקל דחף אותו "היא דמיונית כאילו?"
"לא" קאלום הצביע ימינה "הנה היא."
ליסה עמדה שם והסתכלה עלינו עם חצי חיוך נבוך ושמלה סגולה דקיקה.
"בבקשה אל תעשו לי פאדיחות" לוק הזהיר אותנו כשהוא קם במהירות לעבר ליסה וכמעט מעד.
לא יכולנו שלא לצחוק עליו, אבל הוא רק נעץ בנו מבט זועף והלך לליסה כשאנחנו ממשיכים לצחוק מאחוריו.
המוזיקה נעצרה לפתע והמדריך הראשי עלה לבמה "שלום לכולכם מוזיקאים קטנים" הוא הרים ידיים וכולם הריעו ומחאו כפיים "המחנה הזה הוא בעיקר לימודי, אבל ידוע שכל מוזיקאי צריך השראה, ובשביל זה אנחנו נותנים לכם גם כיף וחוויה! למרות שגם בנשף אפשר ללמוד הרבה על ריקוד וקצב, שגם הם חלק גדול מהמוזיקה."
כולם מחאו כפיים ואני גלגלתי עיניים. אפשר להנות גם בלי להכניס לימודים לתוך כל דבר.
המדריך המשיך "אז אני מזמין את כולכם לרקוד!" הוא החווה הדי ג'יי והמוזיקה חזרה להתנגן.
"אני אלך לרקוד עם העוף והבירה שלי" מייקל אמר והסתובב לשולחן.
אשטון לא אמר כלום אבל כנראה חשב אותו הדבר, כי גם הוא הלך להתישב ליד השולחן, במרחק מה ממייקל.
נאנחתי כשהסתכלתי עליהם ככה.
"אל תדאגי" קאלום אמר לי "הם יתגברו על זה, אני בטוח."
הסתכלתי עליו בחצי חיוך.
"רוצה לרקוד?" הוא הושיט לי יד.
"כן" חייכתי ולקחתי את ידו.
YOU ARE READING
דירה מספר 5 - 5sos
Hayran Kurguהיילי נרשמה למחנה מוזיקה. היא בחיים לא הייתה מאמינה את מי היא תפגוש שם וכמה החיים שלה ושלהם ישתנו בגללה. אבל זה קרה. *** פייבסוס פאנפיק - 5sos fanfic *** קריאה מהנה:)
