מרי קמה ויצאה מהחדר,ואימי עמדה מולי.מביטה בשתיקה.
"קלריסה...אני..."היא שתקה"אני מצטערת שלא הבנתי את הקשר שיש לך ללקנגי הזה..."
"דיקס."קטעתי אותה באמצע.
"דיקס..."היא המשיכה."אבל את לא היית פה 17 שנים!אני לא יודעת כלום על גידול ילדים ובטח שלא על גידול מתבגרים!את חייבת להבין שזה קשה גם לי כל המצב הזה שסורר ביננו..."
"אני באמת מבינה אמא,אבל עונש מוות?על מה?שהוא נולד לקנגי?"שאלתי והתישבתי על אחד מהכסאות שהיו בחדר.
"אני חושבת שזה די מספיק לא?"היא ענתה באדישות והתישבה בכסא שמולי.
"ממש לא!"הבטתי בה בהלם "זה כמו שהמלך רוצה להרוג אותי רק בגלל מלחמה ישנה שהזמנים שנולדתי בהם ומות הנסיך בכלל לא תואמים..."נשמתי עמוק והבטתי בה."אני מבטיחה שאספר לך את האמת וכל האמת ברגע שאת תבטיחי לספר לי את האמת כולה...מבטיחה?"היא הביטה בעיניי הירוקות בעינייה הירוקות שלה.
"מבטיחה..."הנהנתי ועשיתי תנועה בידי שאומרת שהיא תתחיל"הנסיך נהרג 4 שנים ליפני שנולדת זה נכון אבל במלחמה הזאת נהרג עוד נסיך,הבן השני של המלך..."הבטתי בה המומה וזקופה ממקומי מולה.
נהרגו למלך שתי בנים במלחמה הזאת ובגלל זה הוא רוצה להרוג אותי...
"אחרי שהמלך ראה מה המוות של שני בניו הבכורים עשה לאישתו האהובה הוא שמר היטב על שאר ילדו ואימן אותם בסתר כדי שיום אחד ישלח אותם להרוג אותך ולנקום את נקמת אחיהם,וכשראיתי את הנסיך הזה איתך...נלחצתי."
"אמא..."שלחתי יד אליה מעבר לשולחן וכשמצאתי את ידה,הידיים שלנו כאילו התחברו כמגנטים...
"טוב..."אימי נאנחה "תורך..."נשמתי עמוק והתחלתי לספר לה חלקי מידע בלתי מזיק וכשאראה שהיא מגיבה טוב אני אגדל עם המידע...
"טוב.קודם כל-אני יודעת איפה דיקס מתחבא,ואני לא אגיד עד שאהיה בטוחה בזה אבל אני אגיד,ואני רואה אותו כל יום...איך עד עכשיו?"שאלתי את אמא שלי והיא רק הביטה בי.
"נראה לי,שכדאי שתפסיקי עכשיו..."היא בלעה את רוקה...
"למה?"שאלתי"יש לי עוד כל כך הרבה לספר לך ו..."אימי צעקה וקטעה אותי באמצע.
"את פשוט ממרה את פי בכל כך הרבה דרכים!אני..."היא קמה מהכסא במהירות ויצאה מהחדר בטריקת דלת עצומה...
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי אז פשוט שכבתי על המיטה.עד שהרגשתי בדמעות.התהפכתי על בטני והתייפחתי כמו ילדה קטנה.נמאס לי כבר מבכי ומפגיעות.אני אוהבת את אימי כל כך...אבל אם אספר לה על מה שקורה ביני לבין דיקס היא תכלא אותי רק בשביל שלא נהייה יחד!
הרגשתי שמלטפים את גבי אבל לא התייחסתי.
"לכו!"צעקתי והיד נעלמה אבל אחרי זה הרגשתי שעותף את גבי חיבוק חם ואוהב...
"דיקס..."אמרתי והתהפכתי על גבי.הוא הוזיז קצוות שיער משערי וליטף את פני.
"הכל יהיה בסדר..."לחש וחיבק אותי.
באותה השנייה כל כך רציתי להאמין שזה נכון...אבל ידעתי שזה לא.
"מתי נעזוב..."אמרתי במשיכת אף.דיקס הביט בי מבולבל."אני רוצה לעזוב הכי מוקדם שאפשר..."
"קלריסה...אולי תתני לשבוע להיגמר."הוא נישק את צווארי בעדינות ואחרי זה הביט בפני בשאלה.
"לא..."אמרתי וליטפתי את שערו השחור.הוא נאנח והניד בראשו.
"חיי הנישואים שלנו יהיו מאד מעניינים..."חייכתי ונישקתי את שפתיו.
"נצתרך בגדים ותרמילים ו..."הוא נישק את שפתי,קוטע אותי באמצע הדיבור.
"מחר..."הנחתי את ידי סביב צווארו ונישקתי את שפתיו בעדינות.
חיוך נמתח על שפתיו כשאמרתי "מחר."
YOU ARE READING
בילתי אפשרית-ספר שני ל'מי אני??'
Fantasyקלריסה שהסתגלה לחיים בברוקן ועדיין לא לומדת לשלוט בכוחותייה נטלשת משם וחוזרת לעולם בני האדם. היא בורחת יחד עם טנייה ואוקטובר מהחילים הלקנגים שרוצים להרוג אותה ובו בזמן מפתחת כוחות קסם. בדרך היא שומעת נבואה שמערערת את כל גורל הארץ הקסומה שלה ולבה נתפ...
